ב"ש 90706/05

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה תקיפה מינית בו הואשם הנאשם באונס המתלוננת, שעבדה כמנקה בביתו. האירוע התרחש ביום 17.2.05, כאשר המתלונן פגש את הנאשם כפי שנקבע ונסע עמו לדירתו לביצוע עבודות ניקיון. על פי כתב האישום, הנאשם דחף את המתלוננת על המיטה, הפשיט אותה וחדר אליה ללא הסכמתה. לאחר התקיפה, הסיע הנאשם את המתלוננת בחזרה למקום המפגש, שם עזבה את המקום. המתלוננת, שהייתה בהיסטריה, התקשרה בסופו של דבר לבעלה ודיווחה על האונס. הנאשם טען כי יחסי המין היו בהסכמה והציג ראיות התומכות בגרסתו לאירועים, לרבות הודעות מהמתלוננת ואמירות מבעלה של המתלוננת בנוגע למצבה הנפשי לאחר האירוע. מנגד, התביעה טענה כי יש בידיה די ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם, והציגה עדויות של המתלוננת וראיות רפואיות התומכות בטענתה לקיום יחסי מין שלא בהסכמה. בית המשפט פסק לטובת התביעה, ומצא די ראיות לכאורה המצדיקות את מעצרו של הנאשם עד תום המשפט, כפי שנקבע בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים). השופט ציין כי חומרי החקירה הם בעלי פוטנציאל ראייתי שיכול להוביל להכרעת דין באשמה בתום המשפט. בנוסף, השופט עמד על חזקת המסוכנות הקשורה לעבירה וקבע כי מעצרו של הנאשם לא היה רק אמצעי הרתעתי אלא צורך מניעתי. לפיכך, הוטל על הנאשם צו מעצר, תוך אפשרות לבקשה לעיון חוזר לאחר עדותה של המתלוננת במשפט העיקרי. פסק דין זה ניתן בנוכחות הצדדים הנוגעים בדבר והוא מיום כ"ט אדר א' תשס"ה (10.3.2005).