ע"א 3052/09

תקציר

בתאונת דרכים נפגע מבוטח אשר תבע מהמשיב קצבת נכות כללית, אותה דחה המשיב בתחילה אך בהמשך קיבל ותבע את המערערים על סמך הסכמתם לפצות את המשיב במקרים של תאונות. בית משפט קמא הורה למערערים לפצות את המשיב, החלטה עליה ערערו המערערים. בערעור נטען כי המשיב לא הצליח להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעות, בעוד המשיב תמך בפסק דינו של בית משפט קמא. פסק הדין דחה את הערעור וקבע כי מפרוטוקול הוועדה הרפואית של המשיב עצמו עולה קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה. הנכות הנוירולוגית הייתה קשורה באופן מובהק לתאונה, והבעיות הנוירולוגיות הנוספות נבעו מטיפול תרופתי לתסמונת פוסט טראומטית שנגרמה גם היא כתוצאה מהתאונה. הנכות הנפשית נקשרה לתאונה גם באמצעות הצהרות הנפגע ורישומים רפואיים. כך, פסק הדין היטיב עם המשיב, והמערערים חויבו לשלם 393,633 ₪ בתוספת ריבית ושכר טרחת עורך דין, והערעור נדחה בהוצאות נוספות.