ת"א 769/08

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך קרקעות ארוך שנים בין מספר גורמים בקהילת מאג'ד אל-כרום. השאלה המרכזית היא סיווגו של פסק דין קודם בדבר הזכויות בחלקת קרקע מסוימת, והאם חלה עליה התיישנות לפי סעיף 21 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. ראשיתו של הסכסוך המקורי בשנות השבעים, אז התקשר המשיב, מובאדה, בהסכם עם רג'א חטיב, כביכול בשמו ובשם אחותו, חג'ה בדרנה, לרכישת הזכויות בחלקת קרקע המכונה גוש 19035, חלקה 56. רג'א מכר לכאורה את החלקה בסכום כולל של 31,750 לירות, אך מאוחר יותר התברר כי לא היה לו אישור לפעול בשמה של חג'ה. הדבר הוביל לתביעות רבות לאורך השנים בנוגע לזכויות על החלקה. בשנת 1982 פסק בית המשפט המחוזי בחיפה כי מובאדה רכשה את הזכויות ב-6/15 חלקים מהחלקה, ואילו חג'ה החזיקה בזכויות בחלקי 9/15. השופט הורה כי שינויים אלה יבואו לידי ביטוי בטאבו. פסק דין זה היווה את הבסיס לתביעתו הנוכחית של מובאדה, שהוגשה למעלה משני עשורים לאחר מכן, ובה הוא מבקש שוב להכיר ולאכוף את זכויותיו בחלקה. המבקשים, בהיותם יורשיה של חג'ה בדרנה, הגישו בקשה לביטול תביעתה של מובאדה, בטענה כי יש לראות בפסק הדין משנות השמונים סופי וכי תקופת ההתיישנות פגה. עוד הם טוענים כי מובאדה לא נקט צעדים כלשהם לביצוע פסק הדין הקודם. עם זאת, מובאדה טוען כי פסק הדין, בהיותו הצהרתי, אינו כפוף לתקופת ההתיישנות. עוד הוא טוען כי החזקתו והשכרתו במקרקעין מלמדות על עמידתו על זכויותיו, ולכן אין להחיל את תקופת ההתיישנות במקרה זה. בית המשפט, לאחר ששקל את הטענות, פסק לטובת המבקשים, ודחה את תביעתו של מובאדה. בפסק דינה סיווגה השופטת, בין היתר, את פסק הדין הקודם ככזה ש"טעון ביצוע", ולכן חלה עליו תקופת התיישנות לפי סעיף 21. היא גם דחתה את טענתו של מובאדה כי מעשיו ביחס לקרקע היוו ביצוע של פסק הדין, וציינה כי פעולות אלה מעידות על החזקה ולא על ביצוע. יתרה מכך, השופטת ציינה כי התביעה הנוכחית אינה מתייחסת למחלוקת עצמה, שעניינה תחרות זכויות בין מובאדה, יורשי חג'א, לבין צד אחר, מנצור, הטוען אף הוא לזכויות בחלקה. בסופו של דבר הורה השופט לדחות את תביעתו של מובאדה וקבע כי עליו לשאת בהוצאות המבקשים, תוך שהוא קובע את הסכום על 7,000 שקל בתוספת מע"מ.