רע"א 3898/12

תקציר

במקרה זה, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה את בקשתו להאריך את צו ההפטר משנת 2009 כך שיכלול את חובו למוסד לביטוח לאומי בגין תשלומי מזונות ששולמו עבורו לגרושתו. בתחילה הוכרזו המבקש ואשתו פושטי רגל, והוצא צו הפטר בגין חובותיהם. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי המשיך לדרוש מהמבקש החזר על סך 79,599 ש"ח בתשלומי מזונות ששילם, ואף פתח נגדו תיק הוצאה לפועל. המבקשת טענה כי ההפטר צריך לכסות גם חוב זה, וטענה כי סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל, המחריג חבות במזונות מצווי הפטר, צריך לחול רק על תשלומים ישירים לגרושה ולא על החוב למוסד לביטוח לאומי. בית המשפט חלק על כך, וקבע כי חוב המזונות נותר חוב בר תביעה על פי צו ההפטר בשל הרציונל החברתי בחוק המזונות, המבטיח מזונות לזכאים למזונות. עוד נקבע כי המוסד לביטוח לאומי, לאחר ששילם לזוכה (גרושתו), רשאי לגבות את החוב מהחייב. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא עילה מספקת להפעיל את שיקול דעתו כדי לפטור את המבקש מחוב זה, חרף בעיותיו הכלכליות והבריאותיות. המוסד לביטוח לאומי וכונס הנכסים הרשמי התנגדו לבקשתו של המבקש, בטענה כי פטור ממנו יטיל את הנטל הכלכלי על המדינה, בניגוד לכוונת המחוקק. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור, תוך שמירה על חובתו של המבקש לפרוע את חוב המזונות תוך מתן אפשרות להתייחס לשיקולים של מצוקתו הכלכלית במהלך הליך ההוצאה לפועל.