רע"א 8591/23

תקציר

בפסק הדין בעניין בקשת רשות הערעור דחה בית המשפט את הבקשה לאחר בחינה מעמיקה של הניואנסים הפרוצדורליים הכרוכים באישורי תובענות ייצוגיות. ההחלטה מתמקדת ב"מבחן התגובה הישירה", הקובע כי תגובות ההגשה צריכות להתייחס ישירות לטענות ההגנה מבלי להציג טענות או ראיות חדשות, אלא אם בית המשפט אישר זאת. שלושה מבחני עזר מנחים הערכה זו, ומתמקדים בשאלה האם היה מקום לכלול ראיות בבקשה הראשונית, האם היא מוסיפה נדבך חדש לתיק, או שמא היא הייתה מוקד צפוי של המחלוקת. במקרה דנן, התיר בית משפט קמא חוות דעת מומחה משלימה (חוות הדעת השנייה של מלחי) שלטענת פיוצ'ר הכניס אלמנטים חדשים שלא היו קיימים בבקשת האישור המקורית. בית המשפט מצא כי למרות מתן הסברים ומדידות חדשות, חוות הדעת לא חרגה מתחום מבחן התגובה הישירה, שכן היא רק הבהירה והתייחסה לאי דיוקים שנטענו בדו"ח המומחה המקורי. משכך, הציע בית משפט קמא גישה מאוזנת המאפשרת לפיוצ'ר תגובה משלימה, לרבות ראיות נוספות במידת הצורך, להבטחת הליך הוגן. החלטה זו מצויה היטב בגדר שיקול דעתו של בית משפט קמא ומדגישה את החשיבות של שמירה על הגינות פרוצדורלית יסודית תוך הקפדה על כיבוד זכויות המשיבים. ערכאת הערעור לא ראתה הצדקה להתערב בהחלטות אלה. גם בקשתה החלופית של פיוצ'ר להטיל נטל הוצאות על המבקשים, מה שמדגיש את חוסר רצונו של בית המשפט להתערב בעניינים פרוצדורליים אלא אם הדבר מוצדק במפורש. הדגש הכולל נותר על מתן אפשרות לבחינה מדויקת ומלאה של התשתית העובדתית של התיק, הן עבור הצדדים המעורבים והן עבור הקבוצה המיוצגת הרחבה יותר. בסופו של דבר, בית המשפט אישר מחדש את עמדתו בנוגע להחלטות פרוצדורליות בכך שדחה את רשות הערעור תוך השארת פתוחה להערכה מחודשת עתידית של עלויות פרוצדורליות.