תמ"ש 29329-07-16

תקציר

פסק הדין דן בחובת ההורים לשלם מזונות עבור ילדיהם הקטינים בישראל, בהתבסס על סעיפים 3 ו-3א לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959. היא מדגישה כי הן המשפט העברי והן החקיקה הישראלית מחייבים כי אבות ואימהות אחראים במידה שווה למזונות הילדים. אחריות זו היא פרופורציונלית להכנסתם ולכושר ההשתכרות שלהם. בית המשפט מבהיר כי פסיקתו הקודמת בעניין מזונות, ע"א 919/15, חלה רטרוספקטיבית ופרוספקטיבית, ומשפיעה על תיקים תלויים ועומדים ועתידיים. עוד מובהר כי תקנה 919/15 חלה על כל תיקי מזונות הילדים, ללא קשר להסדר המשמורת. על פי פסק הדין, חובת תשלום המזונות משתרעת מעבר ליום הולדתו ה-18 של הילד במהלך שירותו הצבאי, כאשר הסכום מופחת ל-1/3 מהתשלום הקודם. במקרה הספציפי, האב ישלם 3,000 שקל בחודש עבור שני קטינים עד הגיעם לגיל 18 או סיום התיכון. בנוסף, הוא יכסה אחוז מהוצאות החינוך, הבריאות והוצאות אחרות שלהם. האם, בעלת המשמורת העיקרית, זכאית לקצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי. ההחלטה תיכנס לתוקף ממועד פסק דין זה, וייחשבו תשלומי מזונות זמניים שניתנו קודם לכן. השופט מתיר לפרסם את פסק הדין ללא כל פרטים מזהים וסוגר את התיק.