עת"מ 43743-10-16

תקציר

פסק הדין שניתן הוא ביחס לעתירה שהגישו מבקרים שביקשו לארח מוזמן בישראל. לאחר שבחן את הטיעונים והראיות שהציגו הצדדים, מצא השופט כי החלטת המשיב לדחות את בקשת העותרים נפלה פגם. המשיבה התעלמה משיקולים מרכזיים, שהובילו לפגיעה בזכויות האדם של העותרים לקשר משפחתי. חלק מהעובדות הקריטיות שנבחנו על ידי השופט כללו את ביקוריה הקודמים של המוזמנת בישראל, עמידתה בתנאי הביקור והקפדה של העותרים על הליכים משפטיים. השופטת הדגישה גם את חשיבותן של החלטות מינהליות להתבסס על בחינה מעמיקה של התשתית העובדתית והראייתית הרלוונטית, מה שלא נראה כך. חששו של המשיב כי המוזמן מעוניין לשרת בצה"ל ולהשתקע בישראל שלא כדין לא נתפס כסיבה מספקת לשלילה. תחת זאת, פסק השופט לטובת העותרים, והתיר את כניסתו של המוזמן לישראל לביקור מוגבל של שלושה שבועות, עם אפשרות להאריך את השהות בהתקיים תנאים מסוימים. השופטת אף הורתה למשיב לקבוע ערבויות כספיות להבטחת עזיבתו של המוזמן וחייבה אותם בהוצאות העותרים ובשכר טרחת עורך דין. ככלל, פסק הדין הדגיש את הצורך בהליך קבלת החלטות מינהלי מקיף, במיוחד במקרים הנוגעים לזכויות אדם, והורה על דרך פעולה שתבטיח תוצאה צודקת.