ע"א 198/85

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי הנזק שנגרם לעינו של המערער כתוצאה מאבן שהושלכה לעבר רכבו אכן נגרם "עקב שימוש" ברכב מנועי. המערער נסע לכיוון קלקיליה כאשר רכבו נפגע משתי אבנים שעפו לעבר השמשה הקדמית. האבנים נזרקו על ידי אוהדים של קבוצת כדורגל מסוימת לעבר אוהדי קבוצה מתחרה שנסעו במקרה באוטובוס בכיוון ההפוך, או על ידי אוהדים באוטובוס שנאבקו בחזרה. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה האם הנזקים שנגרמו נופלים בגדרו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט ברק ואליה הצטרפו השופטים לוין, נתניהו וגולדברג, קבעה כי השימוש שעשה המערער ברכב היה גורם ישיר לתאונה, ולכן הנזק הוא תוצאה ישירה של שימוש ברכב מנועי. השופט באך, אף שהסכים עם החלטת הרוב לקבל את הערעור, הדגיש כי תיק זה נופל לתחום אפור, שכן הרכב שימש רק כ"זירה" של התקיפה. עם זאת, השופט בך הגיע למסקנה כי בהינתן אופיו של יידוי אבנים כתופעה שכיחה באירועי זעם בכבישים, הסיכון לאירוע כזה קשור לשימוש ברכב, ולכן יש להחיל את ההגדרה הרחבה במקרה זה. לפיכך, קבע בית המשפט העליון כי יש לקבל את הערעור, וקבע כי יש לכסות את הנזקים שנגרמו למערערת בפוליסת הביטוח של המשיב.