ע"מ 37473-05-12

תקציר

המערער גייס צעירים ישראלים לעבודה כמדריכים במחנות קיץ אמריקאיים. המערערת טענה כי שירות הגיוס ניתן לתושבי חוץ - החברות האמריקאיות - ולא לתושבי ישראל, ולכן יש לדרג אותו באפס לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף. המשיב טען כי המערערת סיפקה שירותים גם למבקשים ישראלים, ולכן סעיף 30(א)(5) אינו חל. השופט הסכים עם המשיב. פעילותה של המערערת הייתה כרוכה באינטראקציה מתמשכת עם מועמדים ישראלים, תוך סיוע להם בתהליך הגיוס. על אף שהמערערת קיבלה שכר מהחברות האמריקאיות, גם המועמדים נהנו באופן ניכר משירותיה של המערערת, שלא היו זניחים או מקריים. לפיכך, לא התקיימו התנאים לשיעור מס אפס לפי סעיף 30(א)(5). השופט דחה גם את טענתו החלופית של המערער לפיה חל סעיף 30(א)(7), שכן השירות ניתן בעיקר בישראל. טענות נוספות שהעלתה המערערת, ובהן הסתמכות על חוות דעת מומחה, אפליה, שיקולי צדק ופיצול השיקול, נדחו אף הן. השופט הורה למערער לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.