ער"מ 9/07

תקציר

ארבעה עררים הוגשו נגד עיריית פתח תקווה ונגד מיטב, תאגיד המים והביוב של פתח תקווה, בעניין תעריף היטל הביוב לפי חוק העזר משנת 1996. התעוררה שאלה מקדמית על מי מוטל נטל ההוכחה להוכיח את תקינותו וסבירותו של ההיטל בהיעדר חישוב שיעור התעריף – הרשות המקומית או הנישום. המערערים טענו כי יש להפוך את נטל הראיה שכן החישוב הכלכלי ששימש לקביעת שיעור ההיטל אבד, ואילו המשיבים טענו כי על המערערים מוטל נטל ההוכחה. בית המשפט קבע, כי בנסיבות העניין על המשיבים להציג תחילה ראיות התומכות בתקינות ההיטל. חזקת התקינות המינהלית לא יכלה לפטור את המשיבים מדרישה זו, שכן אין מדובר ב"מילת קסם" המונעת שליטה מהותית בתעריף ההיטל. זאת ועוד, טענת המשיבים כי החישוב משנת 1980 התבסס על החישוב משנת 1974, אשר יכול לשמש לביקורת שיפוטית, התקבלה. לפיכך, החישוב משנת 1974 יעמוד לבחינה לעניין ביקורת תקינות התעריף. המשיבים נדרשו למסור את החישוב משנת 1974 וכל ראיה אחרת בתוך 45 יום, ולמערערים יהיו אז 90 יום להמציא חוות דעת מקצועית וכל ראיה אחרת שתתמוך בטענותיהם. כן חויבו המשיבים לשלם למערערים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.