רע"פ 5036/09

תקציר

אדם הורשע בשורה של עבירות תנועה, בהן נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף, שימוש ברכב לא מבוטח והתחזות לאדם אחר. הם נידונו לשמונה חודשי מאסר, מאסר על תנאי של תשעה חודשים, מאסר על תנאי של 12 חודשים, פסילה של חמש שנים מהחזקת רישיון וקנס. בית המשפט המחוזי מרכז קיבל חלקית את הערעור וצמצם את תקופת פסילת הרישיון. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערעור, בטענה כי הערכאות הקודמות לא איזנו בין נסיבותיו האישיות לבין הצורך בענישה מרתיעה. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את הבקשה, בנימוק של נימוקים מצומצמים לערעור שני והיעדר חשיבות משפטית או ציבורית בתיק. עוד ציין השופט כי נסיבותיו האישיות של המבקש נשקלו על ידי בתי המשפט הקודמים וכי נהיגה בזמן פסילה מהווה סכנה ומעידה על זלזול בחוק. כמו כן, השופט הדגיש כי המלצות שירות המבחן אינן מחייבות וכי החלטת בית המשפט לתעבורה להטיל מאסר בפועל הייתה הפעלה סבירה של שיקול דעת, בהתחשב בעבירות המתמשכות של המבקש. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.