סע"ש 1116-02-21

תקציר

בין התובע, עובד, לבין הנתבעת, מעסיקתו, היו חילוקי דעות על תנאי ההעסקה. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת בגין תשלומים שונים, לרבות הפרשי שכר, גמול שעות נוספות, גמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועית, דמי חגים ופיצויי פיטורים, בין היתר. בתוך כך, הנתבע טען מנגד כי התובע אינו זכאי לתשלומים נוספים כלשהם ואף חייב לחברה דמי שכירות בגין מגורים בחצרי החברה. בית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים. הם מצאו כי הנתבעת לא מסרה לעובד את ההודעות הנדרשות בדבר תנאי העסקתו, מה שאומר שלא נמסר לעובד על זכויותיו. עוד ציינה השופטת כי הנתבעת לא הגישה דוחות נוכחות, אותם הייתה מחויבת לשמור כמעסיקה. מאידך גיסא, התובע גם לא הביא כל ראיה שתתמוך ברבות מטענותיו, ועדותו לא הייתה עקבית לעיתים קרובות. בסופו של דבר קבעה השופטת כי התובע הועסק מנובמבר 2019 ועד נובמבר 2020, למעט חודש של חופשה ללא תשלום לצורך חתונתו. הם פסקו לו 1,778.7 ש"ח עבור עבודה בשעות נוספות מוכחות, 1,477 ש"ח עבור פדיון חופשות, 102 ש"ח עבור הוצאות נסיעה, 2,676 ש"ח כפיצויי פיטורים ו-4,554 ש"ח עבור הודעה מוקדמת. עם זאת, חויב התובע לשלם לנתבע 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-2,500 ₪ הוצאות משפט, שכן מרבית תביעתו נדחתה. השופטת סיכמה וקבעה כי הסכומים שייפסקו לתובע ינוכו מהסכומים שהוא חייב לנתבע, כלומר אף אחד מהצדדים לא יקבל תשלומים כלשהם מהצד השני. לבסוף, ניתנה לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.