דב"ע מא/127 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה לפיצויי פיטורים של עובד שעבד באותה חנות משנת 1941 ועד התפטרותו בשנת 1978, במהלכה החליפה החנות בעלות מספר פעמים. העובד טען כי מאחר ומעסיקו האחרון, אבשלום אנזלביץ', היה המעסיק האחרון, עליו להיות אחראי לתשלום פיצויי הפיטורים עבור כל תקופת עבודתו של העובד בחנות, לפי סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים. המעסיק טען כי העובד כבר קיבל פיצויי פיטורים מלאים בגין עבודתו הקודמת, וכי הסכומים ששולמו עם החלפת הבעלות מספיקים כדי לכסות את פיצויי הפיטורים עבור כל התקופה. בית הדין הסכים עם עמדת המעסיק וקבע כי יחסי עובד-עבודה ורציפות הזכויות מדיני העבודה המגנים אינם מחייבים את המעסיק האחרון לשלם פיצויי פיטורים בגין תקופות שעבד אצל מעסיקים קודמים. פסק הדין גם הבחין מקרה זה מפסקי דין קודמים עליהם הסתמך העובד, שכן באותם מקרים יחסי עובד-מעביד לא הסתיימו עם שינוי הבעלות. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי המחוקק הישראלי טרם קבע את השפעת שינוי הבעלות על זכויות חוזיות אינדיבידואליות, והותיר זאת להכרעה במקורות אחרים. כך, ניתן היה לסיים את היחסים החוזיים בין העובד למעביד עם כל שינוי בעלות, דבר שבא לידי ביטוי בתשלום פיצויי פיטורים. לפיכך, הערעור נדחה, והעובד חויב לשלם למעסיק 1,500 ₪ בתוספת מע"מ והוצאות משפט.