ת"א 17068-05-09

תקציר

פסק דין זה דן בסמכות השיפוט בתביעות לטיפול רפואי לנפגעי תאונות דרכים בישראל. בעבר נדונו תביעות אלו בבתי הדין לעבודה לפי חוק ביטוח בריאות. עם זאת, בשל חוסר היעילות של ריבוי גורמים האחראים להיבטים שונים של הטיפול בנפגע, תיקן המחוקק את חוק הפיצויים כך שהאחריות למתן טיפול רפואי לנפגעי תאונות דרכים הועברה לקופות החולים. הדבר הוביל לשאלה לאיזה בית משפט יש סמכות לדון בתביעות אלה, במיוחד לאור העובדה שחוק ביטוח בריאות מעניק במפורש סמכות שיפוט לבתי הדין לעבודה בתביעות הנוגעות לסל הבריאות. מסקנת פסק הדין היא כי מטרת התיקון הייתה לייעל ולייעל את ההליך, ולא לשנות את סמכות השיפוט. לפיכך, תביעות הנוגעות לסל הבריאות נותרות בסמכותו של בית הדין לעבודה, ואילו תביעות הנוגעות לשירותים וטיפולים רפואיים אחרים שאינם כלולים בסל הבריאות מצויות בסמכותם של בתי המשפט האזרחיים. לפיכך, במקרים בהם התביעה מערבת את שני ההיבטים, יש לפצל את הדיון בין בית הדין לעבודה לבין בתי הדין האזרחיים. פסק דין זה עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות של בית המשפט המחוזי בנושא ומבקש לכבד את כוונת המחוקק העומדת מאחורי התיקון תוך שמירה על חלוקת סמכויות ברורה בין בתי המשפט.