ע"פ 1100/93
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה זה הורשע המערער בהריגה ובאישומים נלווים על ידי בית המשפט המחוזי לאחר שתאונת דרכים הובילה לתאונה קטלנית. המערער סטה לנתיב הנגדי וחצה קו הפרדה רציף, דבר שאילץ נהג אחר לסטות ולאבד שליטה, וכתוצאה מכך אירעה התנגשות שבה נהרגו שלושה נוסעים ונפצעו נוספים. במהלך ערעורו, טענתו המרכזית של המערער הייתה האם היה מקום להרשיעו בהריגה או בגרימת מוות ברשלנות. השופט א' גולדברג, בין היתר, הדגיש שני יסודות להריגה: רשלנות חמורה (סטייה חמורה מהזהירות המקובלת) ופזיזות (אמצעי סובייקטיבי המצביע על מודעות והתעלמות מנזק פוטנציאלי). בית המשפט מצא כי המעשה עומד בקריטריונים אלה בשל חציית הקו המפריד על ידי המערער במודע וחסימת דרכו של רכב אחר, דבר המבטא רשלנות ופזיזות רבתי. פסק הדין הדגיש כי רשלנות, אם היא מלווה במודעות לסכנה, יכולה להוות רשלנות רבתי, ופזיזות יכולה למלא את היסוד הנפשי להריגה. למרות כמה דעות חלוקות בשאלה האם היסוד הנפשי של פזיזות הוכח במלואו, הרוב תמך בהרשעה ובגזר הדין, תוך התמקדות במעשה של המערער שגרם למצב המסוכן, ביודעו את תוצאתו הקטלנית הפוטנציאלית. פסק הדין שב והדגיש את הצורך בענישה מרתיעה לטיפול בהרוגים בדרכים, וכתוצאה מכך נגזרו עליו שש שנות מאסר והשעיה ממושכת של רישיון הנהיגה של המערער.
ע"פ 1100/93 יוסף סובאח נ' מדינת ישראל, עליון (22.7.1993)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.