עב"ל 15606-02-11

תקציר

הערעור מתייחס להחלטת בית המשפט המחוזי שלא לחייב שני משיבים, המוסד והקרן, בהוצאות משפט לאחר שהמערער, שנפגע בתאונת עבודה, לא מיצה את ההליכים טרם הגשת תביעה להחזר הוצאותיו הרפואיות. המערער טען כי פנה לקרן - שלא שילמה לו - ולכן מיצה את ההליכים. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערער אמנם פנה לקרן, אך לא פנה למוסד טרם הגשת התביעה. זאת ועוד, ההכרה בתאונת העבודה של המערער על ידי המוסד התרחשה רק לאחר שהמערער קיבל את טיפוליו. לפיכך, יכול היה המערער לפנות למוסד ולקבל הבהרות בדבר החזר הוצאותיו בטרם פנה לבית המשפט. החלטת בית הדין האזורי שלא לפסוק הוצאות למערערת התבססה על ממצאים אלה. ערכאת הערעור, תוך שהיא דבקה בעיקרון של אי התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בפסיקת הוצאות, ובהתחשב בכך שהמערערת לא מיצתה את ההליכים, דחתה את הערעור וקבעה כי אין מקום לחייב את מי מהמשיבים בהוצאות.