רע"א 272/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם לטובת פינוי דיירים מוגנים. ההיסטוריה הארוכה של התיק כרוכה במחלוקת על בנייה בלתי מורשית של תוספת לנכס המושכר על ידי השוכרים. צו הפינוי של הערכאה הנמוכה יותר, שכלל את הריסת התוספת ותשלום פיגורים בשכר דירה, אושר על ידי בית המשפט המחוזי. בקשה זו, שביקשה ערעור נוסף, נדחתה בנימוק שהיא אינה מעוררת סוגיות משפטיות חדשות ואינה אלא ניסיון להאריך את ההתדיינות. הבנייה הבלתי מורשית, שהפרה את תנאי החוזה, שימשה עילה תקפה לפינוי. בית המשפט התייחס גם להתנהלות המבקשים, וציין כי הם לא מילאו אחר צו הריסה וניהלו התדיינות משפטית ממושכת. בית המשפט אמנם הכיר בעקרון הסעד ההוגן, אך הדגיש כי דיירים המפרים את התחייבויותיהם החוזיות אינם צריכים לצפות להקלות. הפסיקה המצוטטת תמכה גם היא בהחלטה לקיים את הפינוי. מאחר שלמבקשים היה די והותר זמן להשיב את המצב על כנו אך לא עשו כן, דחה בית המשפט את הבקשה והותיר על כנו את צו הפינוי הקיים. החלטה זו מסמנת את סופו של סכסוך ממושך, המדגיש כי על הדיירים לשאת באחריות למעשיהם.