ת"א 15416-02-22

תקציר

התובעים והנתבעים התקשרו במזכר הבנות לרכישת נכסי הנתבעים על ידי התובעים. התובעים ביקשו לאכוף את התזכיר, בטענה להתחייבות הנתבעים למכור להם את הנכס. אלא שהנתבעים סירבו, תוך שהם מפעילים את זכותם על פי סעיפי התזכיר, המאפשרים למי מהצדדים להימנע מחתימה על הסכם המכר הסופי בתנאים מסוימים. תנאים אלה כללו סירוב לחתום בשל נסיבות שאינן בשליטתם, כגון הרעה משמעותית בתנאים הבנקאיים, או ללא סיבה. התזכיר כלל גם עמלת רצינות להבטחת חתימת הסכם המכר ופירט עונשים במקרה של אי חתימה, לרבות חילוט דמי הרצינות והחזר חלקי של דמי השכירות. התובעים טענו כי אין לאפשר לנתבעים להפעיל סעיפים אלה בשל מצגים קודמים המעידים על מחויבותם למכירה. עם זאת, בית המשפט מצא כי תנאי התזכיר ברורים והוסכמו על שני הצדדים. עוד צוין כי התובעים היו מודעים לכך שהנתבעים אינם מוכנים לחתום על הסכם מכר באופן מיידי בשל חבות במס שבח וכי התזכיר עצמו הוא תוצאה של תכנון מס לגיטימי. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעים, וקבע כי הנתבעים יכולים לממש את זכותם שלא לחתום על הסכם המכר הסופי, כל עוד הם עומדים בעונשים המפורטים. כמו כן, בית המשפט נעתר לבקשת התובעים לסעדים מפוצלים, ואיפשר להם לתבוע סעד כספי לצד סעד מקרקעין. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.