ת"א 16457-02-15

תקציר

פסק הדין דוחה את התביעה על הסף מכמה טעמים. ראשית, פסק הדין שניתן בג'רזי מהווה מעשה של בית המשפט והשתק, כלומר מערכת היחסים והמחלוקות בין הצדדים כבר יושבו בהחלטה משפטית קודמת ולא ניתן לבחון אותם מחדש. שנית, הסכם בעלי המניות קבע סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט באי ג'רזי, מה שמצביע על כך שבית המשפט הישראלי לא צריך להפעיל את סמכותו במקרה זה. שלישית, רוב הקישורים והקשרים הרלוונטיים במקרה זה מצביעים על כך שג'רזי היא הפורום המתאים למשפט, ולא ישראל. דוקטרינת "forum non conveniens" תומכת בטענה זו, וקובעת כי בית משפט בינלאומי יכול לבחור שלא לדון בתיק אם קיים פורום מתאים יותר. במקרה זה, לישראל אין זיקה מהותית לסכסוך, בעוד שלג'רזי זיקה משמעותית בשל מעורבותה של חברה הרשומה בה וזכויות הקניין הרוחני הנדונות. הציפיות הסבירות של הצדדים מתיישבות גם עם משפט ג'רזי. יתר על כן, שיקולים ציבוריים והמשאבים השיפוטיים המוגבלים בישראל תומכים ברעיון של קיום המשפט בפורום זר מתאים יותר. בנוסף, פסק הדין מדגיש את היעדר עילת התביעה והיריבות כנגד הנתבע השני, ומציע כי יש לדחות את התביעה כנגדם גם בעילות אלה. טענות התובעים וצעדים משפטיים קודמים מצביעים על ניסיון לערער בעקיפין על פסק הדין בעניין ג'רזי, שלא זכה לערעור בבית המשפט המוסמך בג'רזי. לפיכך הבקשה לדחיית התביעה מתקבלת, והתובעים נושאים באחריות להוצאות הנתבעים. החלטה זו מתקבלת ללא צורך להתעמק בטענות אחרות המועלות על ידי הצדדים, שכן משמעותן מאפילה על הטיעון המכריע לדחיית התביעה על הסף על יסוד הנימוקים דלעיל.