פ"ה 67294-06-17

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לצו מניעה זמני מכמה טעמים. ראשית, היא נופלת בתחום ההחלטות המינהליות, וסמכותו של בית המשפט מוגבלת לבירור תוקפה של החלטת הממשלה, שתיבחן על פי עקרונות המשפט המינהלי. בית המשפט לא יתערב אלא אם כן ההחלטה נמצאה בלתי מוסמכת, בלתי צודקת או בלתי סבירה עד כדי חוסר תוקף. שנית, המבקשת לא קמה זכות מספקת המצדיקה מתן סעד זמני, וסיכויי הצלחתה בתביעה העיקרית אינם גבוהים. ההחלטה שלא להעסיק את המבקש נראית סבירה וראויה, בהתחשב בחשיבות השמירה על טוהר המידות והימנעות מניגודי עניינים במגזר הציבורי. תפקידה של המבקשת כמבקרת פנימית דורש עצמאות, הנפגעת במקרה זה בשל אופי תפקידה ותפקידי בעלה ועובדי בית החולים האחרים. טענתה של המבקשת בדבר "קטנותה" של יחידתו של בעלה אינה משכנעת, שכן היחידה מקיימת אינטראקציה תכופה עם מחלקות אחרות, דבר המקשה על המבקשת לבחון יחסים אלה ללא משוא פנים. יתר על כן, מוקנית למשיב חזקת התקינות, כלומר מעשיו נחשבים כדין אלא אם הוכח אחרת, מה שלא היה המקרה כאן. גם מקצועו של המבקש כמבקר פנימי הוא ייחודי, ומחייב אובייקטיביות וחופש מהטיות שלא ניתן להבטיח במצב זה. המקרים שציינה המבקשת נבדלים משלה, וכוללים יחסים היררכיים שונים והסדרי נטרול. בנוסף, חל שיהוי ניכר ובלתי מוצדק מצד המבקש בהגשת הבקשה, אשר יכול היה להיות מובא מוקדם יותר. בית המשפט מסתייג ממתן סעדים זמניים בעלי אופי מחייב הזהים לתביעה העיקרית, במיוחד בהתחשב בשיהוי של המבקש. יתר על כן, מאזן הנוחות אינו לטובת המבקשת, שכן שכרה לא יופחת אם תחזור לתפקידה הקודם, והיא לא תאבד את מקום עבודתה. לבסוף, הבקשה נדחית והמבקש נדרש לשאת בהוצאות עורך דינו של המשיב. המשיב יגיש כתב הגנה בתיק העיקרי בתוך המועד הנקוב, והמבקש רשאי לערער על פסק הדין ברשות בית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 15 יום.