רע"א 68101-06-18

תקציר

המבקשים, שהם נתבעים בתביעה בסך 2.2 מיליון שקל שהגישו המשיבים בעניין הסכם היפרדות, ביקשו לבטל עיקולים זמניים שהוטלו על נכסיהם על ידי בית משפט השלום. המבקשים טענו כי למשיבים חסרה עילת תביעה, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם וכי רכיב הכבדות אינו מתקיים. בית משפט קמא דחה את בקשתם, והוביל את המבקשים להגיש בקשה דחופה למתן רשות ערעור. ערכאת הערעור, לאחר שדנה בבקשה, החליטה לדחות אותה ללא תגובה. זאת, משום שערכאת הערעור אינה מתערבת ככלל בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הפרוצדורלית במתן סעד זמני, והמבקשים נמנעו מלהציג נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. זאת ועוד, החלטתו של בית משפט קמא התבססה על הערכה נכונה של המרכיבים הנדרשים לפי תקנות סדר הדין האזרחי, לרבות הסתברות עילת התביעה ויסוד הכבדות. בית המשפט שמע עדויות ובחן ראיות, מצא תשתית עובדתית לעילת התביעה של המשיבים וקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. בנוסף, ערכאת הערעור לא ראתה עילה להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא באשר לגובה הערבויות שהוטלו על המשיבים. טענות המבקשים, לרבות איחור בהגשה והערכת יתר לכאורה של החוב, לא היו משכנעות. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, ואישר את החלטת בית משפט קמא להותיר על כנם את העיקולים, למעט חשבונות בנק עובר ושב.