עת"מ 43946-03-11

תקציר

העותרת, המעניקה שירותים משפטיים לציבור מזה כעשר שנים, עתרה להירשם כמתמחה בלשכת עורכי הדין, לאחר סיום לימודי המשפטים. לשכת עורכי הדין החליטה לדחות את בקשתה של העותרת, עד לקבלת תוצאות חקירה פלילית והחלטה אם להגיש נגדה כתב אישום, בהתבסס על מספר תלונות נגדה בגין התחזות למתמחה או עורך דין, ושני פסקי דין אזרחיים שמצאו אותה אשמה במתן שירותים משפטיים שלא כדין. העותרת טענה כי ההחלטה פוגעת בזכויותיה לכבוד האדם ולחופש העיסוק, כי הלשכה הסתמכה על ראיות בלתי קבילות וכי היא בלתי מידתית ובלתי סבירה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הלשכה, כרשות מינהלית, רשאית לשקול את פסקי הדין והקובלנות האזרחיים כראיה מינהלית, סבירה ובעלת משקל מספיק, מה גם שמדובר בהחלטה זמנית בלבד. עוד קבע בית המשפט כי החלטת הלשכה היא מידתית, שכן היא מאזנת בין זכותו של העותר לחופש עיסוק לבין האינטרס הציבורי בשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע עריכת הדין. יתר על כן, ההחלטה הייתה מנומקת דיה. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה והורה לעותרת לכסות את הוצאות לשכת עורכי הדין.