פר"ק 2419/07

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור מכמה טעמים. ראשית, היא הוגשה מעבר למועד האחרון של 45 יום הקבוע בתקנות פשיטת רגל ללא בקשת הארכה. שנית, בערעור נעדרים תצהירים תומכים לעובדות שהוצגו, והוכחת החוב הנטענת על ידי המערערת לא הייתה מוצדקת כראוי. בנוסף, המערערת לא הזכירה קבלת דיבידנדים לפי צו ההקפאה הראשון, שנדרש. לגופה של התביעה, טענת המערערת מבוססת על הסכמים לכאורה עם העירייה, לרבות הסכם מיום 31.12.04, אשר לטענת המערערת מפרט את חובות העירייה. עם זאת, המכתב המדובר אינו חתום על ידי מורשי חתימה ולכן אינו התחייבות תקפה. המערער מפנה גם לפסק דין המכיר במקרים חריגים שבהם בתי המשפט יכולים לחייב רשויות מקומיות למלא את חובותיהן, אך השופט אינו מקבל טענה זו. זאת ועוד, כרטיס הנהלת החשבונות של העירייה עבור המערערת כולל סכומים שלא היו צריכים להיות שם, ובכך מקטין את החוב הנטען למערערת. השופטת מדגישה כי המערערת זכאית לגמול הולם, אך השכר שסוכם עם הנאמן נמוך מהסכום שהעירייה כבר שילמה. לבסוף, כשלים פרוצדורליים והיעדר הסכמים חתומים הופכים את הערעור לפסול. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת נדרשת לכסות את הוצאות הנאמן, בסך 75,000 ₪.