בג"צ 2025/02

תקציר

העותרים, אסעד ועאבד, אחים מטייבה שברשות הפלסטינית, ביקשו אזרחות ישראלית על בסיס אזרחותו הישראלית של אביהם פתחי. פתחי, אזרח ישראל, קיבל בעבר אזרחות עבור בנו מחמוד. משרד הפנים סירב לבקשת העותרים בטענה שפתחי קיבל אזרחות בטעות כשעזב את ישראל בשנת 1950 והוליך שולל את הרשויות. אולם בג"ץ פסק לטובת העותרים. נמצא כי המדינה לא הצליחה לספק ראיות משכנעות לכך שאזרחותו של פתחי ניתנה בטעות, שכן הראיה העיקרית, תיעוד מחשב פתאומי, אינה ברורה ואינה נתמכת. בנוסף, הראיות האחרות של המדינה, ובהן כתבה בעיתון מצרי ועברו הפלילי של פתחי, הוגדרו כבלתי אמינות ובלתי מבוססות. מאחר שאזרחותו של פתחי לא נשללה ועל המדינה נטל ההוכחה, קבע בית המשפט כי פתחי ולאחר מכן בניו, זכאים לאזרחות ישראלית. השופט א' גרוניס, השופט ס' ג'ובראן והמשנה לנשיאה מ' חשין הסכימו עם פסק הדין, והמדינה חויבה לשלם לכל עותר שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.