ב"ל 33224-06-19

תקציר

לאחר ששקל בכובד ראש את הטענות והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים, החליט בית המשפט כי יש לדחות את תביעת התובע. מהראיות עולה כי התובע ומר גולדשטיין הם ידועים בציבור משנת 2004, דבר הסותר את טענת התובע כי לא היו במערכת יחסים מחייבת. התובעת קיבלה בתקופה זו גמלת הבטחת הכנסה, המהווה תשלום שלא כדין היוצר עבורה חוב. בית המשפט מצא ראיות משכנעות לכך שהתובע ומר גולדשטיין חלקו משק בית משותף וניהלו חיי משפחה משותפים. הם התגוררו יחד, ניהלו את משק הבית במשותף ותרמו כספית לתחזוקתו. בנוסף, הם השתתפו יחד באירועים חברתיים ומשפחתיים והחזיקו את עצמם כזוג בפני משפחתם וחבריהם. מר גולדשטיין תרם גם לרווחתה הכלכלית של התובעת, ובין היתר סייע לה להסדיר חוב. יתר על כן, בית המשפט העדיף את דבריה הראשונים של התובעת במהלך החקירה על פני תצהירה וחקירתה הנגדית, ומצא כי הראשונים אמינים יותר. הודאת התובע במהלך החקירה, יחד עם ראיות נוספות, מאשרות את קיומה של מערכת יחסים ארוכת טווח. בית המשפט דחה גם את טענת התובע בדבר איומים מצד חוקר הנתבעת כחסרת בסיס. באשר לתקופת ההתיישנות, בית המשפט הכיר בכך שתקופת ההתיישנות האזרחית אינה חלה על גביית חובות דמי ביטוח או תשלומי יתר של המוסד לביטוח לאומי. גם החלטת הוועדה לביטול חובות לבטל חלק מהחוב אינה משפיעה על עילת התביעה. בסופו של דבר, בית המשפט מגיע למסקנה כי התובע ומר גולדשטיין אכן היו ידועים בציבור, והתביעה לגמלאות הבטחת הכנסה נפרדות לא הייתה מוצדקת. לפיכך התביעה נדחית, ללא צו להוצאות, בהתחשב באופי הביטוח הלאומי של התביעה. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מקבלתו.