ע"פ 6217/98

תקציר

הערעור, שהוגש על ידי עו"ד אלכס דניארוב, מערער על הרשעתו ועל גזר דינו שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בגין אונס ושיבוש הליכי משפט. המערער טוען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא שקל די הצורך את עדותו המאוחרת של המתלונן, סתירות בגרסאות העדים ועדות האליבי שלו. הוא גם חולק על ההרשעה בשיבוש, ומבקש עונש קל יותר. עם זאת, שופטי בית המשפט העליון, מ' אילן, י' קדמי וד' דורנר, מסכימים כי פסק דינה של הערכאה הנמוכה צריך לעמוד על כנו. הם אינם מוצאים עילה להתערב בבחינה היסודית של בית המשפט המחוזי את כל הטענות, מה גם שרבות מהסתירות אינן יורדות לשורש העדות, והאליבי לא הוכח בראיות אובייקטיביות. זאת ועוד, הסתמכותו של בית המשפט המחוזי על עדותה של המתלוננת מוצדקת בשל הסבריה הטבעיים לדחיית תלונתה, שהתקבלו על ידי בית המשפט. באשר לשיבוש הליכי משפט, בית המשפט מאשר את ההרשעה על סמך עדותה של המתלוננת על הערותיו המאיימות של המערער. גם העונש של חמש שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי נחשב הולם ולא חמור מדי, בהתחשב בעונשים המרביים על העבירות. פסק דינו של השופט אילן, שעליו מסכימים השופטים קדמי ודורנר, דוחה את הערעור כולו.