פש"ר 35080-05-13

תקציר

הנאמן ביקש להעביר כספים שמקורם בזכויותיו של חייב שנפטר לקרן כינוס הנכסים. החייב שוחרר מחובותיו, והנאמן פוטר פעמיים, פעם אחת בשנת 2020 ופעם אחת בשנת 2021. לאחר ההפטר השני נודע לנאמן על זכויות נוספות של החייב המנוח והוא עתר למימוש זכויות אלה. יורשת העיזבון של החייב טענה כי יש לדחות את בקשת הנאמן משום שהוגשה באופן שגוי, והיא פעלה בתום לב ולא ידעה על הנכסים. עוד סבר הנאמן כי אי הדיווח על הנכסים לא נעשה בחוסר תום לב. בית המשפט קבע כי למרות שהבקשה הוגשה באופן שגוי, גם היא תידחה לגופה. בית המשפט קבע כי עיזבון החייב לא פעל בחוסר תום לב, והנאמן הסכים בעבר כי אי הדיווח אינו חוסר תום לב. בנוסף, הסכום המדובר, 22,000 ₪, לא היה בו די כדי להצדיק פגיעה בסופיות הצווים הקודמים, מה גם שהנאמן כבר שוחרר פעמיים, והיורשת שיתפה פעולה. לבסוף, בית המשפט איזן בין האינטרסים השונים הכרוכים בהליכי חדלות פירעון ומצא כי האינטרס של החייב להיות נקי מחובות והאינטרס של הנושים לשמור על זכויותיהם הקנייניות אינו גובר על האינטרס הציבורי בקיום הליכים כלכליים תקינים. לפיכך, הבקשה נדחתה, וכל צד יישא בהוצאותיו.