המ"ש 3121-06-24

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד המשפט בגין דו"ח על עבירת נהיגה. הדו"ח, ששולם במסגרת הזמן הקבועה בחוק על ידי המבקש, נחשב להודאה באשמה. טענות המבקש כי לא היה מודע לדו"ח בשל טיפולו על ידי עוזרו, וכי אדם נוסף נהג ברכב, לא היו סיבות מוצדקות להארכת מועד המשפט. עוד קבע בית המשפט כי לא קיים חשש לעיוות דין, שכן המבקש הודה באשמה ולא סיפק ראיות משכנעות לתמיכה בטענותיו. זאת ועוד, השיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה, שנמשך למעלה משנתיים, לצד היעדר כל הסבר תקף לכך, העיבו על קבלת הבקשה. הודגש עקרון סופיות הדיון, תוך הדגשה כי עמידת הציבור במועדים פרוצדורליים מקדמת את הסדר הציבורי ואת יעילות בית המשפט. במקרה דנן, נמצא כי האינטרס הציבורי בשמירה על סופיות הדיון גובר על נסיבותיו האישיות של המבקש.