עב"ל 41150-06-21

תקציר

המשיב ביקש כי בית המשפט יורה כי טרם החל המועד להגשת ערעור שכנגד, או לחילופין נותן ארכה למועד להגשת ערעור שכנגד שהוגש ביום 4.1.2022, אשר נדחה בשל שיהוי ניכר. הערעור שכנגד הוגש יותר משלושה וחצי חודשים לאחר המועד האחרון. טענת המשיב כי הערעור הראשוני לא הוגש על פי התקנות סותרת את תעודת המסירה החתומה של המערערת. למרות שהמשיבים טענו כי הערעור היה צריך להיות מופנה למשרדם הראשי, טענתם לא הייתה מפורשת ולכן נדחתה. בנוסף, "כלל הידיעה" חל במקרה זה, כלומר המשיב היה מודע לערעור, מה גם שהסכים להארכת הזמן שביקש המערער. גם טענת המשיב כי ערעור שכנגד אפשרי מבחינה משפטית בתוך חמישה ימים מיום הדיון בערעור נדחתה, שכן הפסיקה קובעת את המועד המוקדם מבין שניים להגשה: עשרה ימים לאחר הגשת הערעור או חמישה ימים לפני הדיון. עוד טען המשיב כי המערערת הרחיבה את חזיתה, דבר שנדחה מאחר שערכאת הערעור תכריע בעניין. יתר על כן, המשיב לא סיפק נימוקים מיוחדים לשיהוי, והערעור התלוי ועומד לא הצדיק את הערעור שכנגד המאוחר, מה גם שהוא מתייחס להיבט אחר של התיק. עוד הדגיש בית המשפט כי הבקשה להארכה הוגשה בשלב מאוחר מאוד, מבלי להצדיק את השיהוי. לפיכך, הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד נדחתה, הערעור שכנגד נמחק והוצאות הבקשה יידונו בהמשך.