ת"פ 44181-01-17

תקציר

השופטת, רונית בש, פותחת בהתוויית העקרונות המנחים לגזירת הדין כפי שהותוו בתיקון מס' 113 לחוק העונשין, המדגישה את עקרון ההלימה – יחס בין חומרת העבירה, אשמתו של הנאשם והעונש. השופט מציין את חומרתן הרבה של עבירות הסמים, ומדגיש את הנזק הפוטנציאלי שנגרם מהפצת סמים ואת הצורך בענישה קשה, במיוחד עבור סמים "קשים" כמו הרואין וקוקאין. נסיבות העבירה נלקחות בחשבון אף הן, לרבות סוגי וכמויות הסמים שברשותו – שלא לצריכה עצמית – של כל נאשם: בנאשם 1 הוחזקו 40.15 גרם הרואין ו-54.97 גרם חשיש, ואילו בנאשם 2 היו 21.751 גרם קוקאין ו-3.26 גרם חשיש. שני הנאשמים עומדים גם בפני אישומים בגין החזקת סמים אלה במהלך חיפוש משטרתי. לאחר מכן בוחן השופט את הפסיקה הרלוונטית ואת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דומות, תוך ציון הטווח הרחב של העונשים. לאחר ששקל את הערכים החברתיים שנפגעו מהחזקת סמים ואת הנסיבות הקשורות לעבירה, מגיע השופט בש למסקנה כי העונש ההולם לכל נאשם נע בין 24 ל-48 חודשי מאסר. נבחנות גם נסיבות פרטניות שאינן קשורות לעבירה. נאשם 1, אזרח זר בן 26 ללא הרשעות קודמות, מביע חרטה כנה. לנאשם 2 עבר פלילי עשיר יותר והוא ריצה עונשי מאסר מרובים אך עומד בפני נסיבות אישיות מקלות. בהתחשב בכל הגורמים, השופט בש גוזר על כל אחד מהנאשמים 24 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי ופסילה מהחזקת רישיון נהיגה. גזר הדין נמצא בקצה התחתון של טווח הענישה ההולם בשל הודאתם באשמה ונסיבות אישיות. שני הנאשמים נידונים לתקופות משמעותיות של מאסר בפועל, והשופטת בש מדגישה את הצורך בהרתעה במקרים אלה. זכות הערעור לבית המשפט העליון נשמרת לשני הנאשמים בתוך 45 יום.