ע"א 56413-03-14

תקציר

בית המשפט מצא כי המערערת אכן הגישה תלונות שווא למספר גופים ממשלתיים נגד המשיבים, והשמיעה פרסומים מכפישים לגביהם. פרסום מסרון על ידי המשיבים לשניים מחבריה של המערערת, בו הוקיעו את התנהגותה והטיל ספק במצבה הנפשי, נמצא כלשון הרע. עם זאת, בית המשפט קבע כי למשיבים הגנה אמיתית על חלקי הפרסום שייחסו את התלונות למערער, שכן יש בהם כדי להוכיח את אמיתות הדברים הללו. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המשיבים פעלו בתום לב בעת פרסום ההודעה, ועל כן הם מוגנים על פי החוק. עוד קבע בית המשפט כי המערערת פעלה בחוסר תום לב, בכוונה לפגוע במשיבים, ומשמעות הדבר היא כי טענתה לתום לב אינה תקפה. תביעתם שכנגד של המשיבים בדבר שישה פרסומים מכפישים של המערערת התקבלה. בית המשפט פסק למשיבים פיצויים בסך כולל של 55,000 ₪, סכום בקצה התחתון של הסקאלה, תוך התחשבות במספר הפרסומים ובכוונה לפגוע. כן פסק בית המשפט על חלוקת ההוצאות, וקבע כי המערערת תישא בהוצאות המשיבים בגין הערעור, בסך 23,600 ₪. הפיקדון ששולם על ידי המערערת יועבר למשיבים. לפיכך, הערעור נדחה.