רע"א 6256/13

תקציר

המבקש, אשר סבל מנכות בברכו השמאלית במהלך שירותו הצבאי, ערער על החלטת המשיב הדוחה את טענתו כי נפילה בשנת 2009 הייתה תוצאה ישירה של הנכות המקורית. המשיב טען כי הנפילה לא נגרמה בשל הנכות המוכרת. ועדת הערר העדיפה את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם המשיב ודחתה את ערעורו של המבקש, מה שהוביל את המבקש להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב אך מטעמים שיפוטיים והעביר את הדיון לוועדה רפואית מחוזית. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי לוועדת הערר סמכות לדון בתיק. אולם בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע כי לוועדה הרפואית סמכות לדון בקשר הסיבתי בין מום חדש לבין נכות מוכרת, כמפורט בתקנה 9 לתקנות הנכות. גם שאלות עובדתיות שקדמו לבירור הרפואי של הקשר הסיבתי נחשבו כמצויות בתחום סמכותה של הוועדה הרפואית. משכך, אישר בית המשפט העליון את ההחלטה להעביר את התיק לוועדה הרפואית המחוזית ודחה את ערעורו של המבקש, מבלי לפסוק הוצאות.