ת"א 16156-01-14

תקציר

התובעת, בשנות השישים לחייה, הגיעה לחדר המיון בבית החולים לניאדו בשל כאבים ותסמינים נוספים. היא קיבלה זריקת אופתלגין דרך הווריד, ומיד הרגישה סחרחורת, חוסר תחושה וחלשה, ולבסוף התעלפה. התובעת טענה כי צוות בית החולים התרשל במתן הזריקה, וגרם לבועת אוויר להיכנס למחזור הדם שלה, מה שגרם לשבץ מוחי עקב מצב ריאתי מולד, ונכות פיזית לצמיתות. הנתבעת הכחישה את הטענות לרשלנות רפואית וטענה כי מצבו של התובע אובחן כראוי וטופל בדלקת קרום המוח. בית המשפט בחן את הרשומות הרפואיות, חוות דעת מומחים ועדויות עדים. נמצא כי תסמיני התובעת מיד לאחר הזריקה, לרבות סחרחורת, חוסר תחושה וחולשה, לצד צמיחה מהירה של אנומליה ריאתית, הצביעו באופן מובהק על כך שהיא סובלת מתסחיף אוויר שנגרם כתוצאה ממתן עירוי רשלני. בית המשפט קיבל גם את הסברו של התובע לרעשים חריגים במהלך ההזרקה ולהיעדר רישומים רפואיים רלוונטיים, מהם עולה כי העירוי בוצע על ידי רופא ולא על ידי אחות, מה שתומך בטענת הרשלנות. כמו כן, בית המשפט קבע כי רשלנות הנתבעת הובילה במישרין לנזקיה של התובעת, לרבות נזקים נוירולוגיים וריאתיים, למרות מצבה הריאה הקודם. בית המשפט מינה מומחים נוירולוגיים ופסיכיאטריים, אשר חוות דעתם איששה את טענות התובע. בית המשפט העריך את נכותו הרפואית של התובע בשיעור משוקלל של 19% בגין נזק נוירולוגי, 20% בגין נזק ריאתי ו-7.5% בגין נזק נפשי בשיעור של 40%. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנכות התפקודית וניכוי השכר היו נמוכים יותר, ועמדו על 15%. בית המשפט פסק לתובע 536,250 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, 69,750 ₪ בגין אובדן השתכרות בעתיד, 75,750 ₪ בגין הפסדי פנסיה, 75,000 ₪ בגין סיוע לצד ג' בעבר ובעתיד, 30,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ונסיעות מוגדלות ו-250,000 ₪ בגין נזק לא ממוני בסך כולל של 1,036,750 ₪. כמו כן חויבה הנתבעת לכסות את הוצאות המומחה והריבית של התובעת. פסק הדין אמור היה להתפרסם ללא זיהוי פרטי התובע.