עת"מ 60748-04-21

תקציר

בית המשפט החליט כי יש להיעתר לבקשת העותרים לקבלת אזרחות ישראלית. העותרת העיקרית, שהיא אמם של העותרים האחרים (ילדיה), היא בעלת המשמורת הבלעדית על הילדים ומנסה להסדיר את מעמדם שלה ושל ילדיה מזה קרוב ל-30 שנה. העתירה הנוכחית מערערת על תגובת החלטת משרד הפנים, המתבססת על נהליו המחייבים את הסכמת שני ההורים לקבלת אזרחות לילדים. בית המשפט מצא כי נוהל המשרד מטיל דרישות מחמירות יותר מאלה הקבועות בחוק האזרחות, דבר שאינו חוקי וחורג מסמכותה של הרשות המינהלית. החוק קובע כי אזרחות מוענקת לילדיו הקטינים של הורה מתאזרח אם להורה יש משמורת על הילדים, בעוד שההליך דורש הוכחת אפוטרופסות בלעדית. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי על הכללים המנהליים לעמוד בהוראות החוק ובעקרונות היסוד של המשפט המינהלי, לרבות טובת הילד, התומכת במקרה זה בעתירת האם. לפיכך, הסכמתו או התנגדותו של האב, שאין לו זכויות משמורת, אינה צריכה להוות דרישה לבקשת האזרחות של הילדים. פסק הדין מצטט גם פסיקות קודמות התומכות בפרשנות זו, ומציין כי טיפול המשרד בבקשת העותרים עורר קשיים, שכן הוא לא בחן באופן סביר את פרטי המקרה. לבסוף, בית המשפט הורה למשרד הפנים לשאת בהוצאות העותרים, המסתכמות ב-30,000 ₪, והתיר את פרסום פסק הדין, תוך השמטת פרטי העותרים כדי להגן על פרטיותם.