ת"א 38462-12-09

תקציר

במקרה שבין טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (טבע) לבין פרונוירון, הכריע בית המשפט בבקשתה של טבע לחייב את פרוניורון להפקיד ערבות להוצאותיה בהליך. תחילה התייחס השופט לרקע העובדתי של התיק, שכלל טענות להפרת הסכם של פרוניורון נגד טבע, ולהחלטות קודמות הנוגעות לתיק, לרבות פסיקת בית המשפט העליון בנושא. לאחר מכן התייחס השופט לתשתית הנורמטיבית המסדירה את סמכותו של בית המשפט להורות לחברה תובעת להעמיד ערבות להוצאות הנתבעת, המעוגנת בסעיף 353א לחוק החברות. הוסברו שני שלבי הבדיקה של בקשות מסוג זה: ראשית, בית המשפט בוחן את יכולתו של התובע לשלם הוצאות אם הנתבע זוכה, ושנית, הוא בוחן את נסיבות המקרה. לגבי השלב הראשון, בית המשפט מצא כי נכסי הקניין הרוחני של פרוניורון והשתתפותם במחקרים במימון משמעותי הוכיחו את יכולתם לשלם הוצאות. ניתוח השלב השני התמקד בנסיבות המקרה, לרבות זכויותיהם החוקתיות של הצדדים וסיכויי ההליך. השופטת הדגישה כי מדובר בעניין חמור הטעון בירור וציינה קיומו של עניין ציבורי מובהק בסוגיות שהועלו בתובענה. מאחר שסיכויי הצלחת התביעה אינם ידועים ומדובר בעניין ציבורי, הגיע השופט למסקנה כי הנסיבות אינן מצדיקות חיוב פרוניורון בהפקדת ערובה. לפיכך נדחתה הבקשה, וטבע חויבה לשאת בהוצאות. השופט גם קבע דיון קדם משפט.