דנ"א 28174-03-25

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, ומתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בבקשה לדיון נוסף (דנ"א 28174-03-25)** **מבוא** החלטה זו של כבוד הנשיא יצחק עמית בבקשה לקיום דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון (ע"א 5277/23) עוסקת בסוגיה של האם יש לקיים דיון נוסף בפסק דין שניתן בערעור, במקרה בו המבקש טוען לפגמים דיוניים ולא לחידוש או סתירה של הלכה משפטית. ההחלטה מבהירה את התנאים המצטברים לקיום דיון נוסף ומדגישה את אופיו החריג של הליך זה. **הרקע העובדתי והמשפטי** 1. **הליך פשיטת הרגל:** המבקש נמצא בהליכי פשיטת רגל מאז שנת 2018. במסגרת ההליך, מונתה המשיבה 1, עו"ד רות שוורץ, כמנהלת מיוחדת לנכסיו. 2. **התנהלות המבקש:** המבקש לא שיתף פעולה ולא העביר כספים לקופת הנשייה. 3. **בקשה לפירוק שיתוף בנכס:** המנהלת המיוחדת הגישה בקשה לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין, בו מחזיק המבקש בחמישית מזכויות הבעלות מכוח ירושה. ניסיונות שונים לאפשר למבקש לפדות את זכויותיו או למצוא רוכש בעצמו לא צלחו. 4. **מינוי כונסת נכסים:** בשל "העדר שיתוף פעולה מוחלט מצד החייב ואי עמידה בתנאי ההליך", בית המשפט המחוזי הורה על מינוי המנהלת המיוחדת ככונסת נכסים על הנכס, והסמיך אותה לבצע את כל הפעולות הנדרשות למימושו. 5. **הערעור לבית המשפט העליון:** המבקש ערער על החלטה זו. בית המשפט העליון (השופטים אלרון, וילנר וכבוב) דחה את הערעור מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. נקבע כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי, וכי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי אין טעות שבחוק. בנוסף, בית המשפט העליון ציין כי ההליך מהווה "דוגמא ומופת לניצול הליכי משפט והפרת חובת תום הלב המתבקשת מחייב בהליך פשיטת רגל", וכי הערעור הוא "ערעור סרק" שכל תכליתו לדחות את הקץ. 6. **הבקשה לדיון נוסף:** המבקש, שאינו מיוצג, הגיש בקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין, וטען בעיקרו של דבר לפגמים דיוניים בקביעת מועד הדיון ובדרך ניהולו. **העקרונות המשפטיים והחידושים בהחלטה** 1. **תנאי סף לקיום דיון נוסף:** החלטת הנשיא עמית מדגישה את התנאים המצטברים המעוגנים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לקיום דיון נוסף: * **פסיקת הלכה חדשה:** פסק הדין מושא הבקשה נסוג מהלכה קודמת של בית המשפט העליון. * **חשיבות, קושי או חידוש:** פסיקת הלכה חדשה ש"מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה" יש מקום לקיימה דיון נוסף. * **הדגש על "הלכה":** ההחלטה מבהירה כי התנאי העיקרי הוא קביעת **הלכה** משפטית. במקרה הנדון, נקבע כי פסק הדין עסק בעניינו הפרטי של המבקש על נסיבותיו הקונקרטיות, ולא נקבעה בו כל הלכה חדשה. המבקש אף לא טען לכך. 2. **אופיו החריג של הליך הדיון הנוסף:** החלטת הנשיא עמית חוזרת ומדגישה את אופיו של הליך הדיון הנוסף כהליך "חריג, המיועד למקרים יוצאי דופן בלבד". קביעה זו עולה בקנה אחד עם פרקטיקה שיפוטית רחבה, המגבילה את השימוש בדיון נוסף למקרים בהם ישנה סכנה ממשית לפגיעה אחידות המשפט או לצדק. 3. **הבחנה בין ערעור לדיון נוסף:** החלטת הנשיא מדגישה כי הליך הדיון הנוסף **אינו נועד לשמש כהליך ערעורי נוסף** על פסקי דין של בית המשפט העליון. טענות בדבר פגמים דיוניים, כפי שהעלה המבקש, הן טענות "ערעוריות" במהותן ואינן מקומן בהליך של דיון נוסף. עמדה זו משקפת את תכליתו של הדיון הנוסף, שהיא לבחון מחדש קביעות הלכתיות משמעותיות, ולא לחזור ולדון בהכרעות עובדתיות או דיוניות של הרכב קודם. 4. **החלת תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי:** הדחייה של הערעור מכוח תקנה זו מלמדת על כך שבית המשפט העליון סבר כי אין בסיס מוצק לטענות הערעור, וכי הממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי נכונים ויסודיים. הדבר מחזק את המסקנה כי לא נפל בפסק הדין פגם המצדיק דיון נוסף. 5. **דגש על חובת תום הלב בהליכי פשיטת רגל:** ציטוט פסק הדין המקורי, המכנה את ההליך "דוגמא ומופת לניצול הליכי משפט והפרת חובת תום הלב", מדגיש את ההבנה המשפטית כי הליכי חדלות פירעון אינם אמורים לשמש ככלי לניגוח או עיכוב בלתי מוצדק, וכי חייב נושא חובות מחויב לשתף פעולה באופן מיטבי. **מסקנה** החלטת כבוד הנשיא עמית בבקשה לדיון נוסף מדגישה את הפער בין טענות ערעוריות או פגמים דיוניים לבין התנאים המחמירים לקיום דיון נוסף, שהעיקרי שבהם הוא פסיקת הלכה חדשה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית. ההחלטה שוללת את השימוש בהליך הדיון הנוסף כ"שער אחורי" לערעור נוסף על החלטות בית המשפט העליון, ובכך שומרת על יעילותו ועל תכליתו של ההליך. במקרה זה, לאור העובדה שלא נקבעה הלכה חדשה, וכי הטיעונים היו בעיקרם ערעוריים, נדחתה הבקשה כדין.