ע"פ 3426/94

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על הרשעה בעבירה על סעיף 13 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], האוסר על פרסום מעלותיו של אדם העוסק ברפואה. המערער, שאינו רופא, יזם את הקמתו של מוסד רפואי פרטי ופרסם מודעה בעיתונות לפיה רופאי המוסד הם מומחים בעלי שם עולמי. בית משפט השלום בירושלים הרשיע את המערער, אך בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את גזר הדין. בית המשפט העליון, בפסק דין של השופט ז.א. טל, השופט ד' לוין והשופט י' זמיר, קיבל את הערעור וזיכה את המערער. בית המשפט קבע כי סעיף 13 לפקודה מתייחס לפרסום של עוסק יחיד ברפואה, ולא של מוסד. תכליתו של איסור הפרסום - הגנה על איכות השירות, על כבוד המקצוע ועל אמון הציבור - ראויה, אך יש לאזן בינה לבין חירויות יסוד כגון חופש העיסוק והביטוי. אמנם קיימות הגבלות פרסום במקצועות שונים, אך ערכן ירד במידת מה בהשוואה לחירויות שהן מגבילות. חוק יסוד: חופש העיסוק משפיע אף הוא על פרשנותם של איסורים אלה. באשר לפרסומת המדוברת, מצא בית המשפט כי היא נועדה להפנות את תשומת הלב למוסד הרפואי, ולא לרופאים בודדים, ועל כן אינה נופלת בגדר האיסור. יתר על כן, הנסיבות לא קבעו כי הרופאים הנ"ל היו אנשים מוגדרים וניתנים לזיהוי. הערעור התקבל אפוא, והמערער זוכה.