ת"א 62119-01-19

תקציר

בית משפט השלום בחדרה דחה תביעה לפיצויי נזקי גוף שהגיש התובע, אנואר גאנם, נגד הנתבעים: אחמד מסארווה, קרנית - קרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והראל חברה לביטוח בע"מ. המחלוקת נסובה סביב זיהוי הרכב המנועי שפגע בתובעת בעת שהייתה הולכת רגל, האם מדובר ברכב פרטי המבוטח בהראל או בטרקטורון, שאז חובת הפיצוי תיפול על קרנית. התובעת לא הצליחה לשכנע את בית המשפט כי נפגעה מטרקטורון ולא הרימה את נטל ההוכחה בעניין זה. ראיותיה, לרבות עדותה ותצהיריה, נמצאו סותרות, משתנות ובלתי אמינות. יתר על כן, התובעת חטאה פרוצדורלית בכך שמסרה תצהירים כוזבים וניסתה לשבש את עדותה של העדה היחידה שלה, דודתה. ראיות הנאשמים לא סייעו בזיהוי הרכב הפוגע. חקירת המשטרה לא ביססה את מעורבותו של הרכב המבוטח על ידי הראל ולא סתרה את גרסתו של אחמד מסארווה לפיה פגע בתובע בעת שנהג ברכב. גרסתו לבדה לא הספיקה כדי להטיל אחריות על הנתבעים. בית המשפט יישם את הלכת חיון וקבע כי בעל דין המשקר בעניינים שבליבת הסכסוך דינו להידחות. התובע חויב לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 17,550 ₪. שמה ופרטיה פורסמו בפסק הדין בשל אופי ההחלטה, שהתייחסה רק לשאלת האחריות מבלי להתייחס למצבה הרפואי של התובעת.