עמ"נ 203/02

תקציר

הערעור עוסק בארנונה הכללית שהוטלה על נשר, מפעלי מלט ישראליים בע"מ על ידי המועצה המקומית כאבול לשנת הכספים 2001. החברה ערערה על החלטת ועדת הערר של המועצה המקומית וטענה כי יש לחשב את המס על פי שימושי הקרקע בפועל בשנת 2001 (2,961 מ"ר) ולא על סמך נתוני השנה הקודמת. עם זאת, המועצה המקומית הסתמכה על נוהג ארוך שנים של שימוש בנתוני השנה הקודמת לצורך חישוב המס, שהוסכם עליו גם בפשרה בין הצדדים בתביעה קודמת. ועדת הערר פסקה לטובת המועצה המקומית, אך בית המשפט קבע כי החלטת הוועדה אינה יכולה לעמוד, שכן השימוש בפועל בקרקע בשנת 2001 היה נמוך משמעותית מאשר בשנה הקודמת. עם זאת, מאחר שגם נשר שילמה פחות מהסכום הנדרש בשנים קודמות על פי שיטת החישוב המוסכמת, הורה בית המשפט על בחינה הדדית של נתוני החציבה בפועל לשנים 1997-2001 כדי להבטיח מיסוי הוגן. שני הצדדים הונחו למנות מודד מוסמך שיקבע את שטח החציבה בפועל לכל שנה ויחשב את סכומי המס המתאימים. כל ההפרשים ישולמו או יוחזרו בהתאם. שכר טרחת השמאי היה אמור להתחלק שווה בשווה בין שני הצדדים.