ת"א 13415-02-20

תקציר

התובעת, עורכת דין הידועה במלחמתה בשחיתות, ייצגה את מרשתה בהליכים משפטיים שונים כנגד הנתבעת, עיריית אשקלון. במסגרת הליכים אלה הגיש התובע בדף הפייסבוק של ראש העיר מסמך החושף את הוצאותיה הבלתי חוקיות לכאורה של העירייה. לאחר מכן פרסמה הנתבעת את מה שלטענת התובעת מהווה תוכן מכפיש אודותיה. הנתבעת טענה כי יש לה חסינות כרשות ציבורית והיא פעלה בתום לב. בית המשפט הסכים כי הצדדים מסכימים לחסינות באי כוח הנתבעים. נמצא כי הפרסום הראשון, תלונה שהוגשה במשטרה, והשני, הודעה לעיתונות, נעשו שניהם בתום לב ונפלו תחת ההגנות של חוק איסור לשון הרע. הפרסום השלישי, ראיון לכאורה עם ראש העיר, לא הוכח שהתקיים. הפרסומים הסופיים, תשובות לשאילתות בישיבת מועצת העירייה והודעות נוספות לעיתונות, לא כללו לשון הרע נגד התובע. בית המשפט דחה את תביעת התובעת והורה לכל צד לשאת בהוצאותיו, תוך שהוא מציין כי התוכן המשמיץ הוא תוצאה של מסמך שגוי שהופק על ידי הנתבעת או מי מטעמה.