ב"ל 5382-06-21

תקציר

קביעתו של השופט היא כי התובע, עובד, הצליח להרים את נטל ההוכחה להוכיח כי התאונה שחווה אכן הייתה תאונת עבודה. האירוע המדובר, שהותיר את התובע פצוע, התרחש בעת שהתכונן להעביר מקרר עסקי מביתו – ששימש גם כבית העסק – למקום העבודה. גרסתו של התובע לתאונה, שנחשבה אמינה, הייתה כי טיפס על כיסא ולאחר מכן על שולחן כדי לנתק את המקרר, ותוך כדי כך קפץ או קפץ כדי להגיע לתקע, פגע בראשו בברזל בולט ונפל. השופט קיבל את גרסת התובע לאירועים על פני טענתו הנגדית של הנתבע כי התובע נפל מהגג. השופט הדגיש כי לא היו עדים לנפילה וכי גרסת התובע נתמכת בראיות הקיימות. יתר על כן, הוכר כי מיקומו הגבוה של המקרר והצורך לקפוץ כדי להגיע לתקע היו הסברים הגיוניים ומתקבלים על הדעת. עוד קבעה השופטת כי התאונה התרחשה בשעות העבודה והייתה תוצאה ישירה של עבודתה של התובעת. המקרר שימש לצרכים עסקיים והיה צורך להזיז אותו עקב שינויים בפעילות החברה כתוצאה ממגפת הקורונה. לפיכך, התקיים מבחן הקשר הסיבתי, כאמור בסעיף 79 לחוק. משכך, נקבע כי מדובר בתאונת עבודה, ותביעת התובע התקבלה. הנתבעים נדרשו להודיע בתוך שבעה ימים אם בכוונתם להמשיך ולערער על שאלת הסיבתיות, או שמא יקבלו את פסק הדין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם בהתאם.