עע"מ 7197/05

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה עתירה שעניינה זכאותה של המערערת להתגורר בדיור ציבורי בעיר אשדוד בעקבות פטירת אמה, עמה התגוררה בדירה השכורה לציבור. המערערת, גרושה ואם לשניים, טוענת כי פינויה מהדירה יגרום לה נזק רב וכי כיום היא זכאית לדיור ציבורי כאם חד הורית במצב חברתי קשה. עם זאת, מרישומי בית המשפט עולה כי המערערת אינה עומדת בדרישות החוק להכרה כ"דיירת ממשיכת" לאחר מות אמה, שכן היא לא התגוררה עם אמה בדירה במשך שלוש שנים קודם לכן. בנוסף, המערערת החזיקה בנכס חמש שנים לפני מות אמה, דבר שגם פוסל אותה. המשיב, משרד הבינוי והשיכון, טוען כי נסיבותיו של המערער אינן מצדיקות חריגה מהכללים, במיוחד בהתחשב ברשימת ההמתנה הארוכה לדיור הציבורי באשדוד. המשרד הציע למערערת דיור ציבורי באופקים, אך היא מסרבת לעבור דירה. ערכאת הערעור מסכימה עם החלטת בית המשפט המחוזי, בקובעה כי הצעת המגורים של המשיב באופקים סבירה ואינה מקימה עילה להתערבות. פסק הדין מדגיש את חשיבות השוויון וההגינות בהקצאת הדיור הציבורי, אך מגיע למסקנה כי במקרה זה החלטת המשיב להעדיף עשרות משפחות זכאיות אחרות באשדוד על פני העדפתו של המערער היא מוצדקת. לפיכך, הערעור נדחה.