ע"א 1657/24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים שבפסק הדין, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **נושא פסק הדין:** ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק תביעה ולדחות בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. **השתלשלות ההליך:** המערערים הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי בעתירה למגוון סעדים הנוגעים למקרקעין, ביניהם: * הכרזה על קיומן של זיקות הנאה לטובתם ולטובת הציבור. * הוראה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לתעד זיקות אלו. * הכרזה על רחוב מסוים כ"רחוב מוגן בדין". * הוראה למועצה המקומית לבצע עבודות במקרקעין ולהגן על זיקות ההנאה. * הוראה ללשכת רישום המקרקעין לרשום זכויות נטענות. * הצהרה על ביטול פסק דין קודם שניתן בבית המשפט המחוזי. במהלך ההליך, הגישו המערערים שתי בקשות למתן פסק דין בהיעדר הגנה. בקשות אלו נדחו על ידי הרשם. **החלטות הרשם:** 1. **החלטה ראשונה (25.1.2024):** הרשם קבע כי המערערים אינם זכאים לפסק דין בהיעדר הגנה כנגד המשיבים, מכיוון שהסעדים המבוקשים מחייבים מעורבות של גורמים נוספים (כמו רשם המקרקעין, המועצה המקומית והוועדה המקומית לתכנון ובנייה). בנוסף, קיימת מכשלה נוספת בבקשה לבטל פסק דין חלוט. הרשם הורה למערערים, כתנאי להמשך התביעה, להמציא נסחים מעודכנים של לשכת רישום המקרקעין, לצרף את כל בעלי הזכויות במקרקעין כבעלי דין, ולהמציא להם את כתבי הטענות. אחרת, התביעה תימחק. 2. **החלטה שנייה (19.2.2024):** הרשם קבע כי המערערים לא עמדו בתנאי ההחלטה הראשונה, ובכל מקרה, הזכות לפסק דין בהיעדר הגנה אינה קנויה אלא נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. לאור העובדה שהסעדים המבוקשים מורכבים ודורשים בחינה מעמיקה, ודרך הגשת ההליך אינה מאפשרת הכרעה יעילה, צודקת ועניינית, הורה הרשם על מחיקת התביעה. **טענות המערערים בערעור:** * המצאת כתב התביעה למשיבים נעשתה כדין. * בהחלטה השנייה הועלו דרישות חדשות שלא הוזכרו בהחלטה הראשונה. * מחיקת התביעה היא צעד קיצוני, במיוחד לאחר שהומצא כתב התביעה כדין. * ההחלטה סותרת החלטות אחרות שניתנו בהליך. * הרשם פעל ללא סמכות. **ניתוח בית המשפט העליון (השופט מינץ):** **1. סמכות הרשם:** * **עקרון משפטי:** סמכותו של רשם בית המשפט למתן פסק דין על פי צד אחד (בהיעדר הגנה) מעוגנת בסעיף 86 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. * **פרשנות:** בית המשפט העליון הדגיש כי הרשם "רשאי" לתת פסק דין כאמור, ולא "חייב". משמעות הדבר היא שהזכות לקבל פסק דין בהיעדר הגנה אינה אוטומטית, אלא נתונה לשיקול דעת הרשם. * **חידוש/הבהרה:** פסק הדין מחזק את ההלכה הקיימת לפיה סמכות בית המשפט (או הרשם) "לסרב לתת את הסעד על פי שיקול דעתו". כלומר, גם כאשר נתקיימו תנאים טכניים למתן פסק דין בהיעדר הגנה, הרשם רשאי לדחות את הבקשה אם הדבר נראה לו לא נכון עובדתית או משפטית, או מטעמי יעילות הדיון. **2. הפעלת שיקול הדעת של הרשם בנסיבות העניין:** * **היקף הסעדים:** בית המשפט העליון קיבל את קביעת הרשם כי הסעדים המבוקשים בתביעה חורגים מהיקף המחלוקת הדיונית בין המערערים למשיבים, ונוגעים לגופים תכנוניים ובעלי אינטרסים נוספים. * **ביטול פסק דין חלוט:** בית המשפט הדגיש את הבעייתיות המהותית בבקשה לבטל פסק דין חלוט במסגרת תביעה זו, גם אם עתירה זו הושמטה מהבקשה הספציפית לפסק דין בהיעדר הגנה. זאת, משום שהסעד עודנו חלק מהתביעה הכוללת. * **אי מילוי הוראות בית המשפט:** בית המשפט אימץ את קביעת הרשם כי המערערים לא עמדו אחר ההחלטה מיום 25.1.2024, אשר דרשה צירוף כל הצדדים הרלוונטיים. * **התנהלות דיונית:** בית המשפט ראה בהגשת בקשה נוספת למתן פסק דין בהיעדר הגנה, תוך התעלמות מההחלטה הקודמת וניסיון לבודד את עניינם של המשיבים, כהתנהלות פסולה שמטרתה "להימלט מהפגמים הרבים שנפלו בתביעה". **3. אי סתירה בין החלטות:** * בית המשפט קבע כי ההחלטה מיום 19.2.2024 אינה סותרת החלטות קודמות שניתנו על ידי שופטים אחרים באותו הליך, הן לגבי אופי הבקשה (לא דחופה) והן לגבי סעד זמני. **4. מחיקת התביעה בשל חוסר מעש:** * **עקרון משפטי:** בית המשפט העליון ביסס את סמכותו של הרשם למחוק את התביעה על תקנה 156(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (שהוחלפה מכוח הסעיף בחוק בתי המשפט) ועל תקנות 41(א)(4) ו-45(ב) לתקנות, המאפשרות מחיקת תביעה בשל אי מילוי הוראות בית המשפט או בשל חוסר מעש. * **חידוש/החלה:** פסק הדין מדגים הלכה למעשה את האופן שבו ניתן להשתמש בסנקציות דיוניות, כגון מחיקת תביעה, כאשר צד אינו פועל לפי הוראות בית המשפט, ובפרט כאשר מדובר בהתעלמות מהוראות ברורות לתיקון פגמים מהותיים בהליך. **5. דחיית הערעור:** * בית המשפט העליון דחה את הערעור על הסף, מכוח תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מבלי להידרש לתשובת המשיבים. דחייה על הסף משמעה שהערעור נדחה עוד בטרם נבחן לגופו, בשל פגם מהותי או היעדר עילה. **6. סוגיית ההוצאות:** * בית המשפט נמנע מלפסוק הוצאות לטובת המשיבים, לאור "המתכונת הדיונית שבה ניתן פסק הדין" (כלומר, דחייה על הסף ללא דיון מהותי). **סיכום והערכה משפטית:** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום עקרונות יסוד בדיון האזרחי, בדגש על: * **שיקול דעת בית המשפט/הרשם:** הדגש על גמישות הרשות השיפוטית בהערכת בקשות למתן פסק דין בהיעדר הגנה, מעבר לבחינה טכנית של מילוי דרישות. הרשם אינו "מכונת החלטות" אלא בעל סמכות להפעיל שיקול דעת רחב, לרבות סירוב לבקשה, אם הדבר משרת את עשיית הצדק ויעילות הדיון. * **חובת הצדדים לשתף פעולה:** הדגשת החובה של בעלי הדין למלא אחר הוראות בית המשפט, ובפרט הוראות הנוגעות לתיקון פגמים בהליך, כגון צירוף בעלי דין רלוונטיים. אי מילוי הוראות אלו עלול להוביל לסנקציות דיוניות, כולל מחיקת תביעה. * **היקף הסעדים והשלכותיהם:** בית המשפט שם דגש על כך שבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה אינה מתאימה כאשר הסעדים המבוקשים רחבים, מורכבים, או נוגעים לגורמים רבים שאינם צדדים להליך. במקרים כאלה, נדרש דיון לגופו של עניין. * **אפקטיביות ההליך:** קביעת הרשם, שקיבלה גושפנקה מבית המשפט העליון, כי אופן הגשת וניהול ההליך אינו מאפשר הכרעה יעילה, צודקת ועניינית, מהווה בסיס לגיטימי לדחיית בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה ולמחיקת תביעה. במישור החידושים, פסק הדין אינו מציג חידוש מהותי בדין, אלא מהווה יישום והבהרה של הלכות קיימות בנוגע לסמכות הרשם, שיקול דעת בית המשפט, והסנקציות הדיוניות העומדות לרשותו. ההחלטה מעניקה אור ירוק להפעלה נחרצת של סמכויות אלו כאשר בעלי דין אינם מקפידים על ניהול הליך תקין וממלאים אחר הוראות בית המשפט.