עמ"ת 12279-09-17

תקציר

הערעור מערער על ההחלטה לשחרר בערבות את המשיב, שוהה בלתי חוקי, עד לסיום משפטו בגין מספר עבירות, בהן כניסה לישראל שלא כדין, גניבת רכב מנועי, זיוף סימני זיהוי של רכב, הפרעה לשוטר, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. המערער טוען, כי יש לבטל את שחרורו של המשיב ולהחליפו בצו משמורת עד לתום ההליכים בשל חומרת המעשים המיוחסים לו, מגוריו באזור והסיכוי שיימלט ולא יעמוד לדין. בא כוח המשיב מדגיש את גילו הצעיר של המשיב ואת עברו הפלילי הנקי, וקובע כי החלטת בית משפט קמא לשחררו בתנאים מסוימים צריכה לעמוד. השופט היושב בדין, לאחר ששקל את טיעוני הצדדים, פוסק כי הערעור ראוי בחלקו. השופט מציין כי החלטת בית משפט קמא לשחרר את המשיב אינה בלתי סבירה, אך הערבויות שנקבעו לשחרורו אינן מספיקות בהתחשב בחומרת העבירות ובעונש הפוטנציאלי הצפוי לו אם יורשע. לפיכך, השופט מורה כי אם המשיב לא ימציא את הערבויות המוגדלות הבאות בתוך פרק זמן קצוב, שחרורו יבוטל: התחייבות עצמית בסך 50,000 ₪, שתי ערבויות צד ג' מאזרחים ישראלים בסך 50,000 ₪ כל אחת, ומזומן או פיקדון בנקאי בסך 35,000 ₪. השופט מדגיש כי ערבויות מוגברות אלה נחוצות כדי להבטיח את הופעתו של המשיב במשפטו, תוך הימנעות מהסיכון שיימלט מן הדין.