בג"צ 4367/12

תקציר

המשיב סבור כי יש לדחות את העתירה משום שהעותר לא הצדיק את אי תשלום הקנסות ובתי המשפט כבר קבעו את הקנסות ואת דרכי התשלום שלהם תוך התחשבות במצבו הכלכלי. עוד טוען המשיב כי טענות העותר מופרכות שכן הוא כבר ריצה את עונשו במקום הקנסות. זאת ועוד, באשר לתביעות העותר לפיצויים, טוען המשיב כי יש לדחות אותן משום שהמתלונן אינו צד לעתירה ולגופה, החלטתו של המשיב לתעדף תשלומי פיצויים על פני תשלומי קנס היא סבירה. בית המשפט מסכים עם טענות המשיב ומחליט כי יש לדחות את העתירה. בית המשפט דן גם בשתי נקודות נוספות שעלו במהלך הדיונים: האפשרות לשחרור מוקדם והיעדר סעד חלופי לערעור על החלטת המרכז. המשיב מבהיר כי זכאותו של העותר לשחרור מוקדם היא רק בחודש פברואר 2016 וכי מתגבשות תקנות לקביעת מנגנון לבחינה מחודשת של החלטות בדבר תשלומי קנסות והליך התנגדות להם. בית המשפט מדגיש את החשיבות של השלמת הליך הסעד החלופי במהירות. העתירה נדחית ללא צו להוצאות, וההחלטה ניתנת ביום 24.6.2013.