דב"ע נו/5 - 62

תקציר

במקרה זה דן בית הדין הארצי לעבודה בשאלה האם יש לפסוק פיצויים, המכונים פיצויי הלנה, בגין פיגור בתשלומים לקרן השתלמות, המסווגת כ"קופת גמל" לפי חוק הגנת השכר ופקודת מס הכנסה. הסוגיה המרכזית הייתה האם יש להבחין בין קרנות השתלמות לבין קופות גמל אחרות לעניין מטרות פסיקת הפיצויים. בית המשפט קבע כי קרן השתלמות היא אכן "קופת גמל" והיא זכאית לפיצוי הלנה בגין פיגור בתשלומים, כפי שנקבע בפסיקה קודמת. החוק אינו מבחין בין המטרות של קופות גמל שונות, ותפקידו העיקרי של פיצוי כזה הוא הרתעה להבטחת תשלומים במועד. כמו כן, קשיים כלכליים העומדים בפני מעסיקים אינם מהווים נסיבות שאינן בשליטתם שיש בהן כדי לפטור אותם מאחריות. בית המשפט הדגיש כי עיכוב בהעברות עלול לסכן את היתרונות של העובדים, במיוחד בתרחישי פירוק או פשיטת רגל. פסק הדין הדגיש גם את חובת הנאמנות של קרן ההשתלמות וציין כי כל הסכם בין עובדים למעסיקים לדחיית תשלומים צריך להיות מפורש. במקרה הספציפי הזה, שבו היו מעורבות שתי חברות, תעש והתעשייה האווירית, אישר בית המשפט פיצוי מלא נגד תעש בגין אי העברת כל התשלומים המגיעים לו, ודחה את הגנתם על מצוקה כלכלית כנסיבות שליטה. בתעשייה האווירית, שהעבירה סכומים שנוכו לעובדים אך לא הפרשות מעביד, הותאם שיעור הפיצויים. בפסק הדין הודגש כי על המעסיקים להקפיד על חובותיהם הכספיות כדי להימנע מפגיעה בזכויות העובדים, גם כאשר מתעוררים קשיים כלכליים. טענותיה של קרן ההשתלמות לא נתפסו כחסרות תום לב, ואישרו מחדש את תפקידה בשמירה על זכויות חוזיות וסטטוטוריות על רקע חדלות פירעון פוטנציאלית של מעסיקים.