ת"א 71601/98

תקציר

התובע ייבא סחורות לישראל ומכר אותן באופן מיידי לחברה אחרת, אשר ייצאה אותן לחו"ל פחות מחודש לאחר מכן. התובעת ביקשה מהנתבעים החזר מכס לפי סעיף 156 לפקודת המכס. הנתבעים סירבו בנימוק שהמכירה מהווה "שימוש" בטובין, אשר יפסול את התובעת מההחזר. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם המכירה עולה כדי "שימוש" בטובין. השופט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי המשמעות הרגילה של "שימוש" היא ניצול פיזי של הטובין, להבדיל ממכירה שהיא העברת בעלות. פרשנות זו מתיישבת עם תכליתו של סעיף 156, שמטרתו להגן על הייצור המקומי, לעודד יצוא ולהחזיר מכס על טובין שאינם נצרכים באופן מקומי אלא מיוצאים לחו"ל. השופט הדגיש כי מטרת החוק אינה לפצות את היבואנים על הפסדים. יתר על כן, ההבחנה בין "עודף" ל"סליקה" בחוק המסים העקיפים מצביעה על כך שמכירת טובין אינה תנאי לסירוב להתיישבות. לפיכך, מכירת הטובין על ידי התובעת לא היוותה "שימוש", והתקיימו התנאים להחזר מכס. הנתבעים חויבו לשלם לתובע את ההחזר המבוקש בתוספת ריבית והוצאות.