ע"ר 31359-09-22

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת המערערת לפיצויים בגין הפרת חוזה עבודה לתקופה קצובה, שכן תנאי החוזה לא היו חד משמעיים. הערעור על מרכיבים אחרים בתביעה, כגון דחייה ללא שימוע ופיצויים, מתקבל. התיק מוחזר לרשם לדיון נוסף ולבחינה מחודשת של הדין החל. ההכרעה בברירת הדין מושפעת מייחודו של משפט העבודה ומיסודותיו החוזיים והקוגניטיביים. יש להחיל את מבחן "השיוך המרבי" תוך התחשבות בעקרונות, במטרות ובאינטרסים הציבוריים העומדים בבסיס משפט העבודה. עבודתה של המערערת, שהתקיימה ללא עוררין בתוך יישובים ישראליים, והודאת המשיב כי חלק מהעבודות בוצעו ביישובים ישראליים, תומכות בתחולת הדין הישראלי. המשיב לא הביא ראיות מספיקות להוכחת הסכמת המערער לתחולת הדין המקומי. לפיכך, בית המשפט מורה למשיבים לתקן את כתב ההגנה כך שיכלול כימות של זכויות המערער על פי הדין המקומי ופוסק למערער 5,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין. הערעור על דחיית התביעה לפיצויים בגין הפרת חוזה לתקופה קצובה נדחה, ואילו הערעור על תביעות אחרות מתקבל והתיק מוחזר לרשם להמשך הליכים.