ע"א 522/70

תקציר

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים לאכוף פסק דין של בית המשפט הירדני לערעורים מיום 13 במאי 1967 אושר על ידי בית המשפט העליון. פסק הדין נובע מתביעה אזרחית שעניינה נזקי רכוש וטענת המערערים נסובה סביב חוסר היכולת לערער על פסק הדין האמור בשל היעדר ערכאה מקבילה לבית המשפט בירדן לאחר העברת השלטון. פסק דינו של בית המשפט העליון נשען על שתי נקודות עיקריות. ראשית, אין משפט בינלאומי מוחלט המחייב מדינה עוקבת לשמור על זכות הערעור כזכות קנויה במשפט הפרטי, מה גם שהכנסת לא קבעה את הקמתו של בית משפט כזה במשפט הישראלי. שנית, החוק הישראלי רואה בפסקי דין שלא ניתן לערער עליהם כסופיים וברי ביצוע, ותקנות שר המשפטים, המבוססות על הדין המקומי, אינן מחייבות הקמת בית משפט חדש או הרחבת בתי משפט קיימים כך שיכללו את סמכויות בית המשפט לקציא. לפיכך, היעדר מנגנון ערעור נוסף על פי הדין הישראלי לאחר המעבר אינו סותר את המשפט הבינלאומי ואת הדין הישראלי, והתקנות עומדות בעינן. יש לאכוף את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והערעור נדחה בהוצאות שנפסקו למשיבים.