תר"מ 6/25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המתבסס אך ורק על המידע שסופק, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **דיון והכרעה: ניתוח משפטי של השימוש בנכסי ציבור בתעמולת בחירות** **1. עיתוי הדיון וחשיבותו (סעיף 6)** בית המשפט מציין כי יש לדון במקרה לגופו, על אף שהתשדיר כבר הסתיים. הסיבה לכך היא שלוחות הזמנים לא אפשרו דיון בזמן אמת. אירוע הפתיחה אליו הוזמן הציבור התרחש בסמוך למועד הגשת העתירה, מה שהפך דיון עיתי לתיאורטי. עם זאת, בית המשפט מדגיש את החשיבות של בחינת המחלוקת לגופה, שכן היא מעלה שאלה חשובה בדיני תעמולת בחירות, ויש בכך כדי להנחות את הצדדים למקרים עתידיים. הצדקה זו מתבססת על תקדימים משפטיים (בג"ץ 6055/95 צמח). **2. עקרון יסוד: איסור שימוש בנכסי ציבור בתעמולת בחירות (סעיף 7)** הבסיס הנורמטיבי לדיון הוא סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959. סעיף זה אוסר שימוש בכספים או בנכסים של גופים מבוקרים (כמו רשויות מקומיות) או תאגידים בהם הממשלה שולטת, למטרות תעמולת בחירות. החוק קובע חריגים לכלל זה, כגון שימוש באולמות ומקומות פומביים פתוחים העומדים כרגיל לשימוש כאמור, או שימוש בנכסים שהועמדו לרשותם של אישי ציבור מסוימים (שר, סגן שר, ח"כ, ראש רשות) כל עוד הדבר אינו נוגד דינים או כללי אתיקה אחרים. בית המשפט מדגיש כי סעיף זה, על מגבלותיו, תקף גם מחוץ לתקופת הבחירות וחל גם על רשויות מקומיות. **3. הגדרת "תעמולת בחירות" - פסיקה מנחה (סעיף 9)** המחוקק לא הגדיר את המונח "תעמולת בחירות", ועל כן הוא זכה לפרשנות רחבה בפסיקה. בית המשפט מפנה לפסק דין מרכזי של השופט ברק (כתוארו אז) בבג"ץ 869/92 זוילי. פסק דין זה קובע כי יש לפרש את הביטוי "תעמולת בחירות" באופן שיצמצם ככל הניתן את הפגיעה בחופש הביטוי. על פי עמדה זו, לא כל ביטוי המשפיע על הבוחר מהווה תעמולת בחירות. האפקט הדומיננטי של ביטוי הוא זה הקובע: אם האפקט הדומיננטי הוא השפעה על הבוחר, ואין לו אפקט דומיננטי אחר (כגון אמנותי או חדשותי), אז הוא ייחשב תעמולת בחירות. שידור בעל ערך חדשותי, למשל, אינו נחשב תעמולת בחירות, שכן ערכו הדומיננטי הוא מסירת מידע. **מבחני עזר לזיהוי תעמולת בחירות (סעיף 9)** פסק דין זוילי הציג גם מבחני עזר חשובים: * **קרבה למועד הבחירות:** שידור שעשוי שלא להיתפס כתעמולת בחירות במועד מוקדם, עשוי להיחשב ככזה בקרבת מועד הבחירות. * **יוזם התשדיר:** האם הגורם הפוליטי יזם את התשדיר, או שמא מדובר בגורם חיצוני? האם הוא נעשה במהלך רגיל או לקראת הבחירות? * **זהות המפרסם:** האם הפרסום כורך את הישגי הרשות עם שמו של נבחר ציבור מכהן? * **היקף הפרסום או עלותו:** מידת החריגות בהיקף או עלות הפרסום. * **אמינות ודיוק:** במקרה של פרסום מטעם הרשות, חשוב לבחון את אמינותו ודיוקו. **4. עקרון השוויון ואיסור כריכת שם נבחר הציבור (סעיף 9 ו-10)** לצד חופש הביטוי, על בית המשפט לשקול גם את עקרון השוויון. עקרון זה נועד למנוע יתרון לא הוגן לבעלי תפקידים ציבוריים בגישה לנכסי ציבור, לחשיפה ציבורית, ולאסור שימוש בנכסים ששייכים לציבור למטרות שאינן נועדו להם. הוא גם נועד להגן על אמון הציבור בשירות הציבורי ולמנוע מראית עין של זהות בין השירות הציבורי למועמד פוליטי. בית המשפט מצביע על מגמה ברורה בפסיקה לאסור על כריכת שמו של נבחר הציבור בפעולות הרשות המקומית. מגמה זו מצאה ביטוי בחוזר מנכ"ל משרד הפנים (5/2018) המבוסס על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. החוזר קובע כי אין לייחס לנבחרי ציבור פעולות של הרשות בפרסומים מטעם הרשות, ואין לכרוך פרסום מידע לציבור עם פרסום שמו של ראש הרשות. היוצא מן הכלל הוא מקרים חריגים ביותר בהם שימוש בשמו או תמונתו של נבחר ציבור ייחשב ככזה שאינו תעמולה אסורה, וכלל זה חל גם שלא בקרבה לתקופת הבחירות. **5. סוגיות שנויות במחלוקת והבהרות (סעיפים 11-12)** * **הצגת עמדות מנוגדות:** בית המשפט מציג שני פסקי דין של השופט מלצר (כתוארו אז) המציגים גישות מעט שונות: * **עניין רגב:** פרסום בקולו של נבחר ציבור המזמין לאירוע, אם כרוך בשימוש בכספי ציבור, עשוי להיחשב כקשור לתעמולת בחירות אסורה. * **עניין גלאם:** לא ניתן לאסור כליל כל פרסום הנושא את שם ראש הרשות, במיוחד כאשר מרוחקים ממועד הבחירות. שימוש בשמו מותר במקרים של עלות כספית זניחה או לצורך מימוש מטרה טקסית וייצוגית. * **הסתייגות מכלל גורף:** בית המשפט מקבל את עמדת המשיבים ונגד אימוץ כלל גורף הקובע כי אסור לחלוטין לכלול פנייה מטעם ראש עיר בכל פרסום הנוגע לעירו. גישה כזו, לטעמו, עומדת בסתירה לפסיקת בית המשפט העליון בעניין זוילי, שהיא גמישה יותר. כלל גורף כזה יגביל יתר על המידה את פעולתם של נבחרי הציבור, ואינו מעשי או ראוי. ראש הרשות אחראי למתרחש בעירו, ואין לאסור עליו לחלוטין להתייחס למתרחש בה, במיוחד כאשר הבחירות רחוקות. * **איזון בין חופש הביטוי לעקרון השוויון:** בית המשפט מדגיש את הצורך באיזון בין חופש הביטוי (שגם לו צריך לתת את שלו) לבין עקרון השוויון. אין מקום לכלל מוחלט, אלא נדרש איזון. **6. יישום הדין על המקרה הספציפי (סעיף 13)** בחינת התשדיר הספציפי נעשית על רקע העקרונות שנקבעו: * **יוזמה:** התשדיר הוא חלק ממסע פרסום של המוזיאון, אשר יזם אותו. * **שילוב קולו של ראש העיר:** דבריו של ראש העיר שולבו רק בחלק מהמהלך הפרסומי. * **ייחודיות ומרחק מהבחירות:** מדובר במסע פרסום ייחודי של המוזיאון, בתקופה הרחוקה מאוד מהבחירות לרשויות המקומיות. * **היקף ועלות:** הפרסום קצר וממוקד (שודר ב-21.12.21 ועסק באירוע שהסתיים ב-23.12.21), ועלותו הייתה נמוכה מאוד. * **הצגת ראש העיר:** לא נראתה תמונתו של ראש העיר, אך נשמע קולו. * **מהות ההתייחסות:** ההתייחסות היא לאירוע הפתיחה של המוזיאון, ללא נטילת קרדיט על פעולותיו. בהתחשב בנסיבות אלו, בית המשפט סבור כי מקרה זה רחוק מאפיון השידור כתעמולת בחירות, וקביעה כי מדובר בתעמולה אסורה תהיה "גורפת ומכלילה יתר על המידה" (over inclusive). עם זאת, בית המשפט מזהיר כי נקודת האיזון יכולה להשתנות ככל שמתקרבים למועד הבחירות. **7. הכרעה וחיוב בהוצאות (סעיף 14)** לאור האמור, בית המשפט דוחה את העתירה. בנוסף, הוא מחייב את העותרת בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ₪. נימוקי החיוב כוללים את העובדה שהיה מדובר באירוע נקודתי, והעתירה הוגשה על אף שתלויה ועומדת עתירה נוספת של העותרת בעניין רוחבי יותר, וכן שהוגשה לפני קבלת תשובת המשיבים. **עקרונות וחידושים משפטיים:** * **המשכיות המשפט:** גם כאשר אירוע נקודתי חולף, בית המשפט ידון בו לגופו אם הוא מעלה שאלה משפטית חשובה בעלת השלכות עתידיות, תוך הסתמכות על תקדימים. * **פרשנות רחבה של "תעמולת בחירות":** הפסיקה מגדירה את המונח באופן דינמי, תוך הדגשת האפקט הדומיננטי של הביטוי והצורך לשמור על איזון עם חופש הביטוי. * **מבחני עזר גמישים:** מבחני עזר כגון קרבת מועד הבחירות, יוזם התשדיר וזהות המפרסם מסייעים בניתוח המקרה, אך אינם מהווים כללים נוקשים. * **הגנה על עקרון השוויון:** בית המשפט מדגיש את חשיבות עקרון השוויון כאמצעי למניעת יתרון לא הוגן לנבחרי ציבור בשימוש בנכסי ציבור. * **זהירות מכללים גורפים:** יש להיזהר מאימוץ כללים מוחלטים ואף נוקשים מדי, אשר עלולים להגביל יתר על המידה את פעולתם של נבחרי הציבור ולעמוד בסתירה לעקרונות יסוד כמו חופש הביטוי. * **איזון דינמי:** יש צורך באיזון מתמיד בין ערכים משפטיים מתחרים, כאשר נקודת האיזון עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות (כמו קרבה למועד הבחירות). * **"גורף ומכליל יתר על המידה" (over inclusive):** בית המשפט משתמש במונח זה כדי להסביר מדוע קביעה גורפת כנגד השימוש בקולו של ראש העיר במקרה זה, היא מרחיקת לכת מדי. * **הוצאות משפט:** בית המשפט יכול לחייב צדדים בהוצאות משפט, בהתחשב בנסיבות העניין, כולל יעילות ההליך המשפטי והגשת עתירות שלא לצורך.